לאליהו!
אליהו יקירי, בשמעי כי נפלת עת נחלצת לישע עמך, מיד עמדת לפני עיני דמיוני כשפיך הצוהלות מפיקות אושר, ועיניך השובבות שופעות טוב לב, ורוחי נערכה בי.
אליהו, יקירי, לו בני אתה, לא היה יגוני יכול להיות עמוק יותר או כאבי אנוש יותר.
מי יתן ויהיו קרבנותינו אלה האחרונים ויביאו שלום לארצנו.
תהיי יקירי, נפשך צרורה בצרור החיים.
מורך אוהבך
י. ספרדי.