אלבום תמונות
כשבא אלינו חשנו אותו עוד לפני שהכרנוהו. אלה הגורפים את חויותיהם ממערבולת הבלתי נודע, אולי זכותם היא לחוש יותר מלדעת. ולכן היתה לנו ההגשה, כי מוכנים אנו ללכת אחריו עוד בטרם התודע אלינו. אישיותו הפיחה בנו אמון ורצון משנה לעבודה, כאילו נגלה לנו פתאום סלע, שעל מנת להגיע לעורקי הזהב בליבו, צריך וכדאי לחתור.
צעיר מאוד היה, רחב כתפים והלב הזה. צעיר מכולנו היה. "לעזאזל - המצנח היה קרוע".
עוד בפעם הראשונה התנכל לו הגורל והתרה בו.
אולם הוא צפה בקוצר רוח לפעם השניה. וכשיצא שוב לכבוש את המפלש הצר בממלכת הסופות והנשרים, פרע את מה שעלול כל אחד שכמותו לשלם בעד כך, במוקדם או במאוחר.
אמנם ידענו: המקטר לאלוהי התעוזה יש ויהיה בעצמו לקרבן. אולם הן זה עתה היה לכהן גדול.
ורצוי היה לנו מאוד. ברצונו ובמאודו נתן לו כל אחד מאתנו את אשו הקטנה, למשמרת וללהבה, כי חשנו אותו ראוי.
במנחת דמיו רשם את הדברה - לא תפחד! שם למעלה בכחול רשמה, במסלול האכזרי אשר חרט בשביט חייו, שלאורו בתעצמה דמותו בנו ורמה מאוד.
וכמרימה הכמיהה הגדולה והכוססת את עיננו אלי אין הסוף הכחול, אשר גזל אותו מאתנו, מצדיעים אנו שמה.
לו ולתעוזתו מצדיעים אלה, שבלבם הוא בן אלמוות.
אפרים שפירא
מתוך "עשרה"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח