אלבום תמונות
דפנה, יום ד' 10.12.47
אבא, אמא וחנה'לה היקרים!
אני משתמש בהזדמנות שחבר נוסע מחר תל-אביבה ומוסר אתו מכתב. את מכתבכם מיום ג' שעבר קבלתי ביום ב', ועניתי עליו מיד. בודאי כבר קבלתם מכתב זה. בשעת כתיבת מכתב זה מצב רוחי אינו מרומם ביותר. רק לפני שעתיים שמעתי בחדשות 1.15 על רצח ששת חברי קיבוץ גבולות. יום יום נרצחים יהודים ללא התנגדות. גוברת והולכת אצלנו התסיסה וההתמרמרות על שלא עושים שום דבר נגד הערבים. אינני חושב שהסיבה היא חוסר כוח ואנשים. הסיבה היא הססנות וחוסר החלטיות שציינו תמיד את פעולותיהם של מנהיגינו.
בסביבה אצלנו שורר לעת עתה שקט. היה אינצידנט רציני אחד בכפר חסאס ב-1.12 שעליו היה בעתון. החיים אצלנו נמשכים כרגיל. ביום א' בערב היתה מסיבת חנוכה שלנו, ובליל ששי תהיה מסיבה של המשק. יש סיכויים שבזמן הקרוב נכנס לשיכון קבע. עדיין איני יודע אם אגור בבנין, בצריף או אהל.
את הביקור שלכם אצלי תצטרכו לדחות, אני חושב, עד שיוטב מצב הבטחון. גם חופש אין לנו סיכויים לקבל עד שיוטב המצב. לעת עתה לא הייתי מתנגד שתשלחו לי חבילה, עם בערך אותם הדברים ששלחתם בפעם הקודמת. כדאי שתצרפו לחבילה מכתב, כי הוא יגיע יותר מהר מאשר בדואר.
איך אתם מרגישים? מה מצב הרוח בתל-אביב? המשרד שלך, אבא, נמצא כמעט בחזית? לא? האם אתה ממשיך בעבודה כרגיל? מה שלום סלה ומשפחתה? תענו לי מיד ומסרו ד"ש לישראל, לשרוליק ולכל המשפחה.
שלכם
ישראל
דפנה, יום ה' 19.2.48
אמא, אבא וחנה'לה היקרים!
אני מציין בצער, כי מאז קבלתי את חבילתכם, לפני קרוב לשבועיים, לא קבלתי מכם כל מכתב. אמנם אני מתאר לי שגם אתם לא קבלתם זמן רב מכתבים ממני, בגלל העוצר בדרכים שהיה פה, אולם יכולתם גם ככה לכתוב. אני מקוה שבינתיים כבר קבלתם את המכתב ששלחתי בידי חבר שנסע לתל-אביב ביום ב'.
אצלנו לא השתנה שום דבר. המצב מוסיף להיות שקט. כמובן, אי אפשר לדעת מה יהיה הלאה. מזג האויר נהיה שוב גשום לאחר שאתמול היה בהיר לגמרי. במשך השבועים האחרונים ירדו כ-200 מ"מ גשם בדפנה, והחשש לבצורת חלף. אנו שוכחים בדרך כלל את הנמוקים החקלאיים בעד גשם, ומתפללים למזג אויר יפה. יש מקומות שהבוץ הוא די עמוק, ואני מצטער עכשיו על שלא הבאתי הנה מגפים, אולם זה לא נורא. איני רוצה שתשלחו לי עכשיו מגפים, כי רוב החורף כבר עבר, ולא כדאי עכשיו לקנות.
מה נשמע בבית ובמשפחה? האם יצחק של שמואל חזר כבר? מה שלומכם? תזכירו לשרוליק שיענה על מכתבי. תענו לי מיד, ולהבא אל תחכו למכתב ממני, אנא תכתבו כל כמה ימים גם אם לא תקבלו תשובה. ד"ש לכולם.
שלכם
ישראל
דפנה, יום ב' 8.3.48
אמא, אבא וחנה'לה היקרים!
מאז יום ב' שעבר לא כתבתי לכם, משתי סיבות: חוסר זמן, וחוסר חומר לכתיבה. גם אני לא קבלתי מכם מכתב מיום א' שעבר, כשקבלת את החבילה, אולם אני בטוח שבינתים כבר כתבתם לי, ובקרוב אקבל את מכתבכם. קשה לי להגיד שבינתיים נתוסף לי חומר לכתיבה, ואני כותב לכם כדי לשמור על הקשר בינינו, ובכדי שלא תדאגו לי.
חדשות מיוחדות אין לי לספר לכם. מזג האויר אצלנו נודד כל הזמן בין גשם ובהירות. הקור די גדול, אולם לא כל כך כמו בראשית השבוע שעבר. העבודה, לסוגיה השונים, נמשכת כרגיל. השקט היחסי בסביבה שלנו נמשך כקודם. אני מרגיש טוב מאוד.
מה שלומכם? אמא, איך את מרגישה? מה שלום רחל? האם ישראל נסע? ד"ש לכולם. תענו לי מיד.
שלכם
ישראל
תל-חי, יום ב' 19.4.48
אמא, אבא וחנה'לה היקרים!
זה שלושה שבועות לא קיבלתם מכתב ממני, כשקיבלתי את מכתבכם שמסרתם לשטריך, לפני שבועיים, חשבתי שאחרי שבוע אבוא הביתה. בינתים ארעו כמה מקרים שעכבו את החופש שלנו לזמן רב.
בטבריה פרצו מהומות והתחבורה נותקה. הבריטים פינו את כל עמק החולה, והמצב החמיר. התחבורה דרך טבריה התחדשה רק אתמול או היום, ומכתב זה יגיע אליכם בידי חבר שנוסע מחר לתל-אביב לקורס.
אני נמצא כאן מיום חמישי. הרבה מה לספר לכם על המקום אין לי. האוכל טוב. אני גר באוהל עם עוד שלושה חברים. הרבה עבודה אין כאן, ויש לי הרבה זמן פנוי, שבו אני עוסק בעיקר בקריאה. כנראה שאין סיכויים שאבוא בקרוב הביתה. בינתים אני שולח לכם אחולים לבביים לחג הכפול: חג הפסח וחג חתונת הכסף. צער רב גורמת לי העובדה שלא אוכל להיות יחד אתכם בחג זה. אני מקוה שעל אף הפסקת הקשר הארוכה בינינו אתם מבינים את המצב ואינכם דואגים לי מאוד. אינני יודע אם יש קשר דואר עם ת"א עכשיו. בכל אופן, תכתבו לי לפי הכתובת: ישראל שורצמן, הכשרת הצופים דפנה, דואר ראש פינה. אם תוכלו למסור לי פריסת שלום ע"י "קול ההגנה" - מה טוב.
כתבו לי מה נשמע בבית ובמשפחה. האם ישראל עזב את הבית? איפוא תערכו את הסדר? מה שלומכם? אני חוזר על אחולי לקראת החג, ומאחל לכם סדר מוצלח וחג שמח.
שלכם
ישראל
נ. ב.
ליתר בטחון שלחתי מכתב דומה גם בידי חבר שנוסע מחר לירושלים.
מתוך חוברת שהוצאה לזכרו
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח