בהתחלה בכינו וכעסנו,
אחר-כך שתקנו אותך זמן רב.
ואז התחלנו ללחוש אותך בגעגועים,
חלק זוכרים,
חלק מחפשים מלכות שאבדה,
ולחלק סיפורים בלבד.
מאז אתה שוב יום-יום בינינו.
תמיד נשאר צעיר ומחייך,
תמיד נשאר מחכה לילד שיולד.
לחלקנו רק גוף, לחלקנו רק נשמה,
אבל תמיד נמצא, בשתיקות,
בשיחות בזכרונות.
דפנה
באזכרה, ל"ג בעומר תש"ן.
13.5.1990