אלבום תמונות
17 שנה חלפו מאז נפל אבי במלחמה.
הייתי אז בן שנתיים.
את אבי לא הכרתי לכן לספר עליו הרבה לא אוכל, אבל התמונות והסיפורים נתנו לי את ההרגשה כאילו הכרתיו מזה שנים.
בעיני הוא היה תמיד דמות חלומית:
גבר נאה, תמיר, אוהב את האדמה ואת השורשים ובעיקר לוחם למופת שיש להתגאות בו.
פעם קראתי את דבריו על המושבה: "...אני קשור למקום כמו בשורשים ואני אוהב אותו..."
גם אני, כל פעם שאני מגיע למושבה, מרגיש כך - אני חושב שזה אחד הדברים שהוא העביר לי.
לעתים אני יושב וחושב כיצד היו נראים הדברים אלמלא נפל אבי במלחמה. זאת אחת השאלות שאף פעם לא תהיה לי עליה תשובה.
בנו, צור