אלבום תמונות
אורי שלנו היה עלם צעיר ויפה תואר: שיער שחור, עיניים כחולות עם חיוך קטן ושובב, שהיה מצטייר באיטיות על פניו השחומים.
היתה לו אשה יפה ואוהבת וילד קטן נבון ויפהפה. בנו היה הנכד הבכור שלנו. אורי היה בעל אוהב ואב גאה, ומאוד נהנה והתמסר לקן המשפחתי שבנה לעצמו.
בנערותו עסק אורי הרבה בשיט. הוא אהב את הכנרת, את הים וגליו, את המושבה ושדותיה. הוא עסק בחקלאות עד שהתחיל לעבוד כנהג "אגד". תפקיד זה אילץ אותו לעזוב את המושבה ולעבור העירה, וזה גרם לו עוגמת נפש רבה.
אורי הסתדר יפה בחיים: הוא נישא בגיל צעיר, פירנס את משפחתו בכבוד והיה מקובל בחברה. הוא התגורר קרוב להוריו ולאחיו והתראה אתם לעיתים קרובות.
אורי היה אדם מאושר וכל עתידו היה לפניו.
לאורך כל שירותו הצבאי היה חייל קרבי. כשהחלה מלחמת יום הכיפורים קצרה רוחו בציפיה לצו הגיוס. הוא קינא באלה שנקראו לפניו והיה גאה ושבע רצון כשלבסוף נקרא גם הוא (ביום השני למלחמה).
אורי הלך למלחמה מתוך הכרה ובטחון מלאים שזה המקום הטבעי שעליו להימצא בו בשעת חירום. הוא התגייס לא רק מתוך הרגשת חובה, אלא מתוך רצון אמיתי לקחת חלק פעיל בהגנה על המולדת. האם פחד? האם הרהר בסכנה הכרוכה בכל זה? זאת לא נדע.
אורי לא חזר אלינו. בן 24 היה במותו וכל עתידו לפניו.
יוסי, אחיו