חיים הי"ד, בן רגינה ושמריהו טריויס נולד בירושלים ב-22.8.1945. עד לשירות הצבאי היה חבר ב"תנועה המאוחדת". עם סיימו את בית-הספר התיכון, התנדב לצנחנים. באוניברסיטה העברית למד כלכלה בפקולטה למדעי החברה.
בעל נפש יפה היה, ניחן באומץ-לב ובכוח רצון עז; בנכונות לעזור, לייעץ, ולהקנות לצעירים ממנו מנסיונו האישי. ניחן בתפיסה מהירה ובכושר אירגון, ותחומי התעניינותו רחבים ומגוונים היו.
במלחמת ששת-הימים נמנה עם חטיבה 55, חטיבת המילואים שלחמה לשחרור ירושלים. זכרם של חבריו לנשק שנפלו היה יקר לו. מדי עברו ליד גלי-העד שהוצבו לזכר הנופלים, היה מסיר במטפחתו את האבק שדבק בשמות החרוטים על לוחות השיש.
הוא יצא כנגד בוזזי הבז במלחמה, בטענו, שהנופלים מסרו נפשם למען הבטחת קיומה של המדינה, ולא כדי לאפשר לנותרים לבוז בז.
על פעולת כראמה שמע בחדשות הבוקר; אם כי לא נקרא להתיצב, הגיע בטרמפים לשטח ההיערכות. על אף כל מאמצי השכנוע, לא אישרו את יציאתו לשטח, והוא נשאר לסייע בטיפול בפצועים בתחנת האיסוף ביריחו. כאשר שמע, שהמשקים שבעמק הירדן ובעמק בית-שאן זקוקים לכח עובד להקמת ביצורים, יצא באמצע מאי 68 לאשדות יעקב (איחוד). הוא ידע, שמסכן הוא בכך את חייו, אולם הטרידה אותו השאלה, במה גדולה זכותו מזו של העומדים בקו החזית הראשון, ואילו הוא בעורף הבטוח.
חיים נפל בהפגזה על המשק ב-4.6.68. אילו ניתנה הבחירה בידו, היה, כצנחן, מעדיף לעמוד פנים אל פנים מול האויב ולהילחם בו, אולם בגורלו נפל, שפגז מרגמה הכריעו במפתיע.
ידווה ליבם של ההורים השכולים על בנם, הכן עם עצמו ועם עמו, בחייו ובנפילתו.