אלבום תמונות
למשפחת טולדנו היקרה!
שמי ענת ואני קצינה ממרכז אב"ך.
באפריל שעבר חינכתי את פלוגת גרניט נובמבר 2002 וכך למעשה הכרתי את אלירן.
אני כותבת לכם עכשיו כי למעשה רק עכשיו אני מתחילה לעקל שאלירן איננו!
אלירן היה אחד האנשים היקרים והקרובים אליי.
היינו בקשר מאוד חזק וטוב למרות שלצערי הרב הכרנו רק חצי שנה.
אלירן היה בנאדם מיוחד ולא יצא ואני בטוחה שלא אכיר עוד אדם מיוחד כמוהו, הוא כל-כך דאג ותמיד היה אכפת לו מהסובבים אותו, הוא תמיד נתן תחושה טובה למי שהיה לידו.
בחצי שנה שהכרתי אותו למדתי להכיר אדם כ"כ מיוחד ומקסים ואי אפשר שלא להתאהב באישיות כמו של אלירן.
קצת לפני שסיים את המסלול של החיילים שלו ניסיתי לשכנע אותו לבוא למרכז אב"ך ולפקד איתו על קורס מדריכות אבל הוא סירב, הוא רצה לעשות יותר, לתת יותר לחזור להיות בפלוגה מבצעית עם חברים שלו.
הוא רצה לסיים את השירות שלו על הצד הטוב ביותר וכך הרגיש שהוא עושה את זה!
אלירן תמיד עשה דברים על הצד הטוב ביותר גם אם זה לא היה באחריות שלו, הוא היה חייב לראות שהדברים מתבצעים על הצד הטוב ביותר!
כששמעתי על האסון שקרה סירבתי להאמין, לא יכול להיות שדווקא לאלירן קרה דבר רע, פשוט לא מגיע לו!
לקח לי 3 חודשים לעקל את זה, קודם כמובן להבין את זה!
עכשיו אני באמת מאמינה שאלוהים לקוח את האנשים הטובים ביותר - כי אין יותר טוב מאלירן.
חשוב היה לי לכתוב לכם, ולהגיד לכם שיש דברים שלפעמים הזמן לא יירפא והכאב מאובדן אלירן לא יירפא ממנו.
למחרת שהוא איננו, אלירן חי בלב שלי ולנצח כך יהיה!
אני לא אשכח אותו ואת החיוך המקסים, ואת הדאגה הרבה.
צירפתי תמונה שאלירן ביקש ממני להוסיף לאלבום שעשיתי לו.
מקווה שלא תדעו צער לעולם
בהמון אהבה
ענת אילוז