"אברמי היה מאוד ביקורתי. הוא ביקר את האחרים וגם את עצמו, והחשש מהביקורת שלו מנע התנהגות של צביעות לידו. הוא אהב את הפשטות של הדברים ולא האמין בדיבור אלא בעשייה. הוא ממש קרן מנהיגות; תכונות האופי שלו היו כל-כך חזקות ובולטות שהשפעתו על כל החברה היתה בלתי-נמנעת".