סמ"ר ארז אשכנזי ז"ל

אלבום תמונות

ארז שלנו!
האח היפה והחתיך והמושלם שלנו, היה לך את החיוך הכי מקסים בעולם.
היית סם החיים של כולנו, תמיד כל כך דאגת לכולם, למשפחה, לאמא, לאבא לחברים וכל כך כל-כך למלכי שלך שהכי אהבת בעולם.
היית מחבק את אמא ונותן לה המון המון נשיקות, ממש כמו ילד קטן. ומתקשר בכל שעה גם ב-4:00 בבוקר, לאמא, לשאול, לאבא ולאסתי ונותן להם רשימה של דברים שהיית צריך, או שסתם היית מודיע שיש לך אפטר ושיבואו לקחת אותך.
אח שלנו תמיד היית חייב להיות מצטיין בהכל.
מגיל צעיר הצטיינת בכדור עף והיית ביחידה לטיפוח ספורטאים מצטיינים, היית תלמיד מצטיין ועם כל כך הרבה חברים.
היה ברור לכולנו שגם בצבא תהיה מצטיין.
כשהיית בכיתה ט' כבר הודעת לנו שאתה רוצה להיות בשייטת, היתה לך דוגמא אצלנו במשפחה, דגן של מיטל ואביב של רוני שכל כך אהבת אותו וכל כך הערצת.
אמא ניסתה לשכנע אותך שלא כדאי, אתה יכולת להיות ספורטאי מצטיין בצבא ולא ללכת לקרבי, אבל לא ויתרת והתחלת את כל המיונים לשייטת ואחרי שעברת את כל המבחנים מצאו לך בעיה בברך ולרגע אחד נשמנו לרווחה.
אבל אתה המשכת והלכת לרופאים עד הצלחת להוציא אישור להיות בשייטת.
התחלת את המסלול שהיה מאוד קשה וכל הזמן אמרת – "אתם יודעים שזה החלום שלי, ואני את המסלול הזה אסיים!".
בסיום מסלול שלך היינו כל כך גאים אבל לרגע לא הפסקנו לדאוג לך. כל השנתיים וחצי האחרונות סבבו סביבך, מתי אתה יוצא? אם הקפיצו אותך באמצע השבת, מתי היית נכנס לשטחים ומה קורה עם מלכי שאתה כל כך אוהב ותמיד כל כך דאגת.
תמיד בשניה שיצאת מהשטחים היית מתקשר למלכי ואמא להגיד שאתה בדרך חזרה לבסיס, נורא עייף ותמיד נורא רעב, כמה שאהבת לאכול. בכל ארוחה אצלך היית חייב לאכול כל מה שהיה על השולחן ותמיד היית אוכל מכל דבר שלוש פעמים בארוחה.
כל כך אהבת לטייל בארץ ובכל רגילה היית נוסע עם מלכי לצימרים בצפון. הכרת את כל הצימרים הכי טובים ותמיד המלצת לנו.
לפני שבועיים היתה לך יומולדת, 21, התקשרת לאמא ואמרת שאתה מגיע ושתכין עוגה לחבר'ה בבסיס. סיפרת לאמא שהחבר'ה טרפו את העוגה וזרקו אותך לים.
תמיד היית מסדר ומארגן הכל לכולם ושומר על כולם. בכל שבת היית חייב לבקר אצל אביב לבדוק מה חדש בדייג, להקדיש לסהר ומיה שעה של משחקים והמון אהבה. כל כך רצית לפגוש את כולם, לצחוק עם כולם בזמן הקצר שלך בבית והיית עובר בין כולם ובודק מה קורה עם מיטל, ניצן ודורון. והיית חבר לאיתי, תמיר ורועי וכל כך אהבת לבוא לאבא ולראות מה קורה עם הפועל ומה עשתה מנצ'סטר.
בתקופה האחרונה לפני כל בגרות אות מתכונת היית מתקשר אלי ואומר לי שאני חייבת להיות הטובה ביותר ושאתה יודע שאני יצליח וכל כך רצית שאני ישרת בעתלית.
לפני חודשיים סיימת קורס ערבית וידעת לדבר שוטף וכל הזמן רצית ספרים בערבית.
אח שלנו, אתה כל כך אהבת את החיים והם אהבו אותך.
חבל שזה נגמר כל כך מהר, אנו ננסה להיות חזקים ולשמור על אמא ובא ועל הסבים וכל המשפחה.
וכמובן שנשמור על מלכי שלך.
אוהבים אותך הכי בעולם
אביב, לילך ורוני