סמ"ר ארז אשכנזי ז"ל

אלבום תמונות

לפני 4 שנים בערך, הצטלבו דרכינו בפעם הראשונה דרך חברים משותפים. הכרנו ומיד זיהנו אחד את השני ממקום ששנינו ידענו לאהוב יותר מהכל, איצטדיון בלומפילד, הייתה לנו אהבה משותפת, מכבי ת"א.
שבת אחרי שבת היינו נפגשים במשחקים. אני זוכר איך באופן קבוע הייתי מגיע לבלומפילד ולא מבין איך אתה כבר שם עומד ליד שער 5 ומחכה לי עם חיוך. תמיד נתת לי חיבוק ענק, חיבוק של שני אוהדים שיוצאים למלחמה יחד עם הקבוצה שלהם.
לשער 5 לא הסכמת שנכנס ביחד כי פעם אחת קרה שנכנסנו ביחד והפועל הפסידה. אתה החלטת שזה הביא "מנחוס" (מזל רע) ומאז תמיד אמרת שקודם אתה תכנס ורק אחרי כמה דקות אני אכנס. זכיתי לשבת לידך במשחקים, לראות איך אתה נדלק מהאוירה, מהאוהדים, מהחברים ויותר מהכל מהקבוצה, הקבוצה הזאת שהיא כל חיינו.
אני זוכר איך כל משחק היית אומר לי שיש לך תחושה טובה. היית נדלק מהשירים לשחקנים, היית רואה את הפועל והיית פורח, והשיא היה אחרי שהפועל היו מבקיעים גול. באופן קבוע היית קופץ על כל מי שמסביב, תמיד היית נופל, היה כל כך הרבה בלאגן סביבך, כל כך שמח.
אשכנזי - היית אוהד הפועל מיוחד, אוהד שמח, אוהד מאמין, אוהד ויינר, אוהד שלעולם לא יקלל את מי ששייך להפועל, אוהד שחי ונושם את הקבוצה כל רגע בחייו. היינו יכולים לדבר בטלפון שעות רק על הפועל.
כל כך תחסר לי בשער 5.
מאז שהתגייסת לא יצא לך לבוא להרבה משחקים. זה כאב לך, אבל קיבלת את זה, כי ידעת שאתה ממלא את חובתך למדינה.
אני זוכר אותך במשחק האחרון שהיית. הגעת דקה לפני פתיחת המשחק, על מדים עם מעיל של חיל הים וסביבו צעיף אדום של הפועל, כל כך זרחת, היית נראה המאושר שבאדם. שוב עמדנו כיסא ליד כיסא, לא הפסקנו לשיר ולעודד. התעקשת ללמוד את השירים החדשים, היית באטרף, הפועל הכניסה בך כל כך הרבה אדרנלין.
סוף המשחק, הפועל ניצחה, כמו תמיד נישקנו אחד לשני את הקרחת. לרגע לא חשבתי שאני לא אראה אותך יותר.
מספר שבועות לפני שנפלת דיברנו בטלפון. בתקשורת התפרסם שהפועל מתפוררת. כל מה שידעת להגיד לי זה שאנחנו כאוהדי הפועל עברנו כבר כל כך הרבה כאבי לב, שגם את זה נעבור.
היום אני רוצה להגיד לך שאת הכאב לב על הפועל באמת נעבור, אבל את השיברון בלב על האובדן שלך כנראה שלא נעבור לעולם.
אשכנזי - מאז שהלכת הפועל לא תהיה יותר אף פעם אותו הדבר.
מקווה בשביל כולנו ובמיוחד בשבילך, שהאדום ימשיך לעלות.

אהבתי אותך אדום בלב ובנשמה, כל כך תחסר לי בשער 5.

יהי זכרך ברוך.

אלמוג אלוני