הייתי מחנכת של מורן כארבע שנים, עד כיתה ח'. כמו כל מי שהכיר אותו, גם אני התפעלתי כבר אז ממנהיגותו השקטה, מחוסנו הגופני והנפשי, מנימוסיו המצויינים- משפע התכונות הטובות שהיו גלומות בו.
אני זוכרת שאמרתי לניצה אימו, בשיחות ההורים, שנראה שהוא מקבל בבית חינוך "אירופאי" ושהלוואי עלי ילד כמוהו...
בתקופה שלאחר האסון התברר שבכל תחנות חייו השאיר מורן את אותו הרושם, בלט ביכולתו להעניק מעצמו, והיווה מודל לחיקוי עבור סובביו.
כמי שממשיכה לעבוד עם ילדים ולחנך בבית הספר- הרגשתי שחשוב שכמה שיותר ילדים ואנשים יכירו את מורן, את עולם הערכים שהנחה אותו, את המורשת שבעצם ציווה לנו בבחירותיו ובהתנהגותו היום יומית.
כך עלה הרעיון לקיים פעילות התנדבותית תחת הכותרת "התנדבות למען הזולת ברוח מורן כהן- לוחם סיירת צנחנים", במטרה להמשיך ולהנחיל את דרכו של מורן שנקטעה לפתע פתאום.
המשפחה היססה בתחילה, אך כל כך הרבה אנשים תמכו ברעיון כך שהעניינים החלו להתגלגל.
כיום אנו נמצאים בקשר עם בית החולים "פוריה". בפורים האחרון הגענו לשם עם חלק מבני המשפחה ועם ילדי כיתות ו' מבית הספר כדי לחלק עוגות, עציצים, וברכות, ולשמח את החולים ואת צוותי העובדים לכבוד החג.
קדם לביקור תהליך של מספר שבועות בו הכרנו את מורן, הדמות שמאחורי הפרוייקט, ונחשפנו למשמעות של עשייה התנדבותית. גם בשנה הבאה נקיים אירוע דומה.
אנו, הצוות שמוביל את המהלך, מאמינים שבמשך הזמן תהיה זו מסורת שתבטא, ולו במעט, את הרוח של מורן- מורן שהיה ועודנו דוגמא ומופת לכל מי שהכיר אותו או יכיר אותו.