תפריט נגישות

סמ"ר מורן כהן ז"ל

יום השנה השני - קטעי קריאה

שמוליק

הכאב, העצב והגעגועים בלתי פוסקים, רק מתעצמים.
על פני לוח השנה עברו שנתיים, אבל לי הכל נראה כאילו קרה היום בבוקר.
שום דבר אינו כפי שהיה ואנו לומדים תוך כדי תנועה איך לחיות עם אלו מבלי לשקוע.
חודשים יולי ואוגוסט, חם, לוהט וקשה, יום יום מציפים אותי הזיכרונות של אירועי השמיני לאוגוסט שנת 2006. אני עבדתי כהרגלי שעות ארוכות במשרד מבלי שידעתי דבר ובאותו זמן ממש אתה שכבת בבינת ג'בל פצוע קשה ונלחמת על חייך בעזרת חבריך.
לפנות ערב דיברתי בטלפון עם בן חברך לצוות , שהיה בישראל ודרכו היתה אפשרות לדעת מה איתכם שם בפנים. הוא ענה לי שהכל בסדר. משהו בקולו נשמע לי לא כבשאר הימים אבל מאחר ואני אופטימי מטבעי, רק שאלתי פעם נוספת אם הכל בסדר ושוב ענה לי בן, הכל בסדר. התקשרתי מייד לאמא ועדכנתי אותה שהכל בסדר. בדיעבד הבנתי שבן כבר ידע בעת אותה שיחה ולא לקח על עצמו בצדק את חווית ההודעה.
בערב מאוחר באו אלי ערן ולייזר ובשרו לי את הנורא מכל. הייתי באזור נתניה, ערן לקח אותי הביתה, כל הדרך בכיתי, דרך חלון הרכב צפיתי בירח העגול, השלם והמלא אור, התאריך העברי בו נהרגת היה י"ד באב. תוך כדי הנסיעה בעודי מביט בירח ולא מבין, התקשר אלי עפרי מצרפת ושאל מה העניינים, הפלתי עליו באותו רגע את המכה מבלי לחוס עליו ומבלי להתחשב במרחק. מאז אותו ערב אני צופה בירח בתדירות גבוהה ומלווה אותו בהשתנותו מחרמש לירח מלא ובחזרה לחרמש וחוזר חלילה. בכל אמצע חודש אני מסתכל עליו ורואה בו את דמותך הצוחקת נשקפת אלי ואני נחנק מבכי וגעגועים.
נראה לי שעם הזמן למדתי לתרגם די במדויק את התאריך העברי של החודש לפי חלקו המואר של הירח. מאוחר יותר סיפר לי עפרי שכאשר שמע ממני את הבשורה המרה, עמד הוא ליד חלון בצרפת וצפה החוצה בירח עגול ומלא, גם הוא אינו יכול לשכוח את התמונה.
אני יושב, בעיקר בלילות, צופה בסרט, בתמונות, קורא מה שכתבו עליך ושומע מה אמרו עליך, מפנטז שאולי תקפוץ, תצא לרגע החוצה מהמסך, נתחבק ואולי נצליח להתחלף.
אתה זוכר את שיח המורן ששתלנו בגינה לאחר השיפוץ, הוא לא התפתח ואמא דאגה. אותו השיח ממש, נתן קפיצה גדולה לאחר מותך ובשנה האחרונה פרח במלוא הדרו בפעם הראשונה.
אנשים רבים לא יבינו זאת, אבל ביני ובינך אנו יודעים שפעמיים מאז שנהרגת, יצרת איתי קשר, חד, קצר וברור, אני הייתי בשוק ולא יכולתי לענות אבל מאז מחכה בדריכות מלאה לקראת הפעם הבאה.
מורן, אנחנו מתגעגעים ואוהבים יום יום, שעה שעה, דקה דקה.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה