איני יכול לא להזכיר דמות, שבשבילנו - ובשביל כל סייר עברי - היא דמות מחנכת; דמות של איש, שלו הזכות המלאה להיות במסיבה זו: אמנון.
עוד לא נגלה עליו הכל. הוא הגיע לשיא בתפקיד ובהכרה. מבלי לבקש פקודה נוספת הוא מילא את המוטל עליו.
אני זוכר: גדודינו היו במשלטי י. אמנון יצא לסייר בכפר י. הוא לא מילא את התפקיד בלילה הראשון. הלך בלילה השני. הלך בלילה השלישי. המשיך בלילה הרביעי - אז הוא שהה שעה בתוך הכפר, ראה את מדורת האויב, שמע את דברי חייליו היושבים על ידה.
חזר ומילא את התפקיד.
זאת היתה דבקות למטרה: צבאית ומוסרית.
זהו אופי הסייר.
תמיד הוא חזר בריא ושלם. אמנון השתלב בתוך הסיירים כדמות אגדתית, שבה לא יפגעו.
הוא יצא - ונפל.
לאורו צריך להתחנך.
דברים שנאמרו במסיבת הסיום של קורס סיירים.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח