טוראי יהודה פריימן ז"ל

ממכתביו

31/7/47
"חזרנו, בעצם, ישר לתוך כינוס הגרעין בעין-גב, שהיה הפעם חשוב ביותר וממילא שרצו פה המוני חברים ואורחים מכל הארץ. הוויכוחים סערו יום שלם, ולא חסרו כמובן האינטריגות המפלגתיות הרגילות, וסיכומן של עשרות הצבעות שהתקיימו באותו יום היה שהגרעין שלנו מתאחד בבית-השיטה. כיוון שמחנה עין-גב כולו רוצה להשאר פה לא קבלנו את ההחלטה ועכשיו נמשכים הדיונים..."


18/10/47
"השבוע האחרון פה היה די מעניין, כמובן יותר בעיתונות מאשר למעשה. אם כי הגבול הסורי נמא עשר דקות הליכה מפה, אני מוכרח לציין שלא ראיתי את המופתי סוקר את צבאותיו, ואפילו לא גדודים של טנקים ומכוניות משוריינות. כמובן שלא עבדנו כל השבוע וישבנו על תרמילים ארוזים. ובקיצור, החיים היו טובים. לדאבוני, מתחילים לעבוד ונדמה לי שבמשהו יותר גרוע ממדידות."


13/11/1947
"קשה לכתוב לכם הרבה מהנעשה פה, בייחוד מפני שדי משעמם בעצם. אמנם אין להתאונן על החיים וביחוד כשלא עובדים במשק ולא מתאמצים יותר מדי, אבל כנגד זה גם לא מספיקים לקרוא שום דבר ואין במה להתעסק בשעות הפנאי. יתכן שלגור עשרה איש בחדר הגון אין זה כל כך נורא לכשעצמו, אבל צריך להתרגל לזה, ועוד יותר קשה להתרגל להרדם כשרדיו מוסקבה מטרטר מארשים צבאיים עד 11 בלילה. עיקר הצרה היא העלייה לחדר האוכל, ביחוד לחברה כמוני שקשה להם לצום זמן ממושך, בסך הכל מתגעגעים קצת לעין-גב, לכנרת, במקום הביצה פה."

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.