הדמעות יבשו והלב נמלא בצינה ויגון ודם שלא מפסיק לנזול בפנים. ואתה אלוהים ברוב חסדיך גרמת לזה.
אנא תגיד במה חטא גיא שלנו שקיצרת את חייו בטרם עת, בדמי חייו, שלא טעם - טעם חיים ממש.
האם בזה שעבד את אדמתך הקדושה שנתת לעמך ישראל הנבחר מכל העמים?
ואולי בזה ששמר אמונים למדינתו, ולחם עבור קיומה ובטחונה כיהודי נאמן?
ואם אלה החטאים שעל זה שילם בחייו, אז אני בתור סבתא אומללה ששבעתי מספיק צער ויגון, ואת הניחומים שלי מצאתי רק בילדי ונכדי, תובעת אותך לדין-תורה.
האם יש לך תשובה? לו, להורים, ולאחיות, ובין היתר לכל האומללים בשכול, יתומים תמימים שאפילו שם אבא אין בפיהם, כי לא זכו להכירם ולהרגיש חום, אהבה, והגנה על ילדיו.
אבל זה כאב של כל המדינה - ולי אישית ולבני משפחתי לא מנחם צרות רבים.
איפה היושר שלך אלוהים בחסדיך הרבים אתה משאיר עץ נבול ללא פריחה וללא צל, וגודע מהשורש ארז וגם שושן פורח, שמפאר את הסביבה ומפאר את הבית ומשמח לבב אנוש.
במקומם מציבים אבן דוממת ועומדים דום לפניה ומדברים לאבן בדמעות ובצער, ואין קול ואין עונה וצריכים להמשיך לחיות הלאה למען שארית המשפחה ולזכור תמיד את זה שחסר ואיננו עוד.
ובכן הוד רוממותך תן תשובה לטענותי כלפיך, כי אתה יודע שהצדק איתי.
אז לפחות תן לי שכל, תבונה, וחוכמה שאוכל להיות מזור לילדי, ולא להכביד עליהם ולא לצער אותם ולהיות להם לקרן אור לחושך ולאפילה שהכנסת אותם ללא רחמים.
גיאצ'וק שלי, ושלנו מה נעמת לי בצחוקך ובטוב ליבך, בחיבוקך בעצמות היבשות שלי, ולשמוע סבתהל'ה כמה טעים היה האוכל שלך, ושבעתי. את המילים האלה החמות מפיך לא אשמע עוד.
נשאר לי רק לחשוב ולדמיין אותם. לזכור ולא לשכוח.
נשאר לי רק להצטער על מתנת אל קצרה.
יהי זכרונך ברוך
הסבתא
4.5.93