יוסי היה "מערבי" לא רק לפי מוצאו, אלא לפי כל אפיו והופעתו החיצונית. בעל נפש, צנוע ומעודן, רגיש מאוד בדברים שבין אדם לחברו. הוא בא מרמות השבים, בן העליה הגרמנית, מהחלק הגרעיני שבה, זו ששאיפתה השלמה לאדמה נהפכה לה לעלייה, ומתוך נאמנות לעצמה התרכזה עלייה זו במושביה המיוחדים. אבל לבנים שגדלו בינתיים, ולטובים שבהם, נעשה המקום צר, ויוסי עזב את רמות השבים ובא לבן שמן, לאגור כוח וידיעות לדרכו העתידה. כאשר הייתי מתבונן בו מן הצד, משוחח אתו ליד השולחן, הייתי תמיד אומר ללבי: אם נגזרה גזרה ויוסי צריך להיות חקלאי - הרי לכל הפחות באדמה הקלה של השרון.
ומה גדולה היתה הפתעתי, כאשר ביום בהיר אחד הודיע לי יוסי, כי החליט לטפס בהר של פוריה, לחקלאותה הכבדה, לתנאיה החלוציים ולחיי קבוצה ארצישראלית דוקא. בזמן הראשון הייתי שואלו: "ובכן, יוסי, איך אתה מרגיש את עצמך באלומות?" והוא היה מסתכל בי בעיניו השחורות ומחייך, הבין, שהדגש הוא על אלומות. והוא עונה: "בטוב". עד שבא היום וחדלתי משאלותי, כי הרגשתי שעמידתו איתנה.
עקיבא ישי
(מתוך "לשבעה", ספר הזכרון של קבוצת "אלומות")