אלבום תמונות
גדי שלנו,
מביטה אני בתמונתך,
ילד יפה ומקסים שלנו
אתה מישיר את מבטך אך שותק...
בעבר, כאשר התבוננו אחד בעיני השני
חשתי עצמי שקופה לגביך,
הרגישות שלך לכל אדם
ובמיוחד אלינו
אפשרה לך לראות נפש האדם פנימה
אף פעם לא שמעתיך מתייחס לאנשים בסביבה
במונחים של יופי או כיעור
שהרי ראית את בן האדם שמעבר לעיניו
המבט החודר שלך איתו הצלחת "לקרוא" כמעט כל אחד,
אפשר לך להרגיש ולחוש את האנשים שסביבך ללא מאמץ
והרי בדרך כלל, עוד בטרם הייתי אומרת מילה -
ידעת בדיוק את אשר בלבבי פנימה.
עם הסגולה הזו שלך הצלחת ליצור את הרישומים
של האנשים סביבך, כאשר לכל אחד רשמת את המאפיין לו.
וכעת, מתבוננת אני בעיניך, המישירות אלי מבט מבעד לתמונתך
עם חצי החיוך ואתה שותק...
ואני יודעת שאתה יודע כמה קשה לנו עכשיו...
ואינך יכול לעשות דבר
ואני רוצה לתת עוד נשיקה לראש הזהב שלך
אך נתקלת אני באבן קרה...
באחד המכתבים כתבו לנו -
"גם הלוויתנים, כאשר קשה להם, זורקים עצמם לחוף"..
גדי שלנו - הרי אתה עדיין אייל צעיר אשר טרם צימח קרניו
אך בתבונתך, בנשמתך ובכשרונך הנך גדול הענקים -
שוב ושוב מתבוננת אני בציוריך ששמרנו כל השנים
ותמיד מתפעלת מחדש נוכח הרישומים הנהדרים
הכוללים את כל הפרטים,...
ורק פרט אחד קשה היה לך להבין
שפרח כמוך, יפה מאין כמוהו,
נדיר באיכותו ובסגולותיו
אסור שייקטף וינסה להעלם
ואפילו אם עלינו להשקותו
בשלבי צמיחתו
במים מאד מיוחדים
שלעתים אלו הן דמעות כעס או עצב
הרי ברור שבעולמנו הלא-קל
היה מתפתח השתיל לעץ נהדר
שניחוחו ופריו יהיו בעלי משמעות
לכל הסובב אותו.
אבל, אתה עם כל יכולתך לראות את הכל
לא הצלחת לראות את זו התמונה
שלכולנו היתה כה ברורה
וכך בחרת להסיק מסקנה
שאותנו משאירה עם ריק, פצע וכאב
שתרופה להם אין למצוא על פני האדמה ...
ונשאר לנו להגיד -
תודה על הציורים הנהדרים
שהם רק דוגמאות לכשרונך הגדול
וגם על סימני אצבעותיך על התיקרה
שמזכירות את שלבי צמיחתך
ועל כל הרגעים שגרמת לכולנו
לצחוק ולהיות שמחים
(כמו שהאחים אומרים -
אי אפשר לחשוב על גדי מבלי לצחוק)
אז דע לך שלמרות הכל
אני ממשיכה לחבק אותך
ואולי ביום מן הימים אף אזכה
לשוב ולתת נשיקה
לראש הזהב שלך.
אמא