סגן איל שמעוני ז"ל

אלבום תמונות

הגזרה כולה הופגזה. הטנק של איל עלה לקסרה, למצוא את מקור הירי. מקור הירי זוהה ע"י החי"ר והטנק עלה לחסל את המקור.
נקודת הירי לא נתגלתה על ידם והם עלו 4 פעמים כדי לזהות ולירות. בפעם החמישית, נפגע הטנק.
הקשר איתי חודש רק כאשר הם ירדו מהקסרה לעמדת היום (לפני כן, הקשר נותק בפיצוץ). שחר הודיע בקשר שאיל נפצע ברגליים. אמרתי לו, להירגע, לבחון את מצבו, לבדוק אם ישנה אפשרות של חזרה למוצב. במקביל, הכנתי כבר צוות חילוץ. שחר החליט , שחזרה עם הטנק תהיה מהירה יותר.
הם הגיעו למוצב. כל העת הייתי בטוח שאיל פצוע רק ברגליים. כאשר הגיעו, טייסיר הוציא את איל למוצב. שם חיכו כבר כוחות חילוץ. טייסיר הוציא מיד את איל לאלונקה והם רצו לתוך חדר האוכל של המוצב, שם חיכה רופא. הייתי בטוח כל אותו זמן, שאיל פצוע.

דן נוימן, מ"פ

היה בום נורא.
הפנים שלי נשרפו, הטנק התמלא עשן, לא ראיתי כלום וקפצתי למעלה, לתוך העמדה של שחר. שחר קרא לאיל, לא שמענו אותו ולא ראינו אותו. שחר ירד למטה, ראה את איל, ופינה אותו למסדרון. טיפל בו, עלה חזרה למעלה, לקח פיקוד ואמר לי, לרדת לטפל באיל.
ירדתי. ניסיתי להנשים את איל, נדמה היה לי, שהוא נושם. חתכתי את הסרבל שלו בסכין יפני, חבשתי את הרגל בשתי תחבושות אישיות. הן היו ספוגות בדם. הרצפה היתה מלאה דם.