תפריט נגישות

סרן אהרן "ג'ימי" שמידט (שמי) ז"ל

אהרן שמידט
בן 22 בנפלו
בן רבקה ומנחם
נולד בחיפה
בט"ז בסיון תרפ"ו, 29/5/1926
התגורר בחקוק
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל, חיל השריון
יחידה: הגדוד החמישי - "שער הגיא", מפח"ט 5
נפל בקרב
בט"ז בתשרי תש"ט, 19/10/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: משלט בדיר אבן ליד בית שמש
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: קיבוץ קרית ענבים
קבר אחים

קורות חיים

בן הצייר מנחם ורבקה. נולד ביום ט"ז בסיון תרפ"ו (29 במאי 1926) בחיפה. היה ילד עירני ועליז. סבו, בעל הדרת שיבה חינכו למצוות, ואהרן למד את ההפטרה לבר-מצוה שלו בקלות מפליאה. גמר בית-ספר עממי. בכיתה ח' הפתיע בידיעותיו בניקוד.

אף כי הראה תכונה ברורה של איש הרוח, בחר ללמוד, אחרי גמר בית-הספר העממי, מסגרות ומכניקה וסיים את בית-הספר המקצועי בהצטיינות. אחרי-כן התחיל לעבוד בחקלאות. בן י"ג הצטרף לתנועת "הצופים".

היה בהכשרה מגויסת של הפלמ"ח בנען. השתתף במעשי חבלה נגד השלטון המנדטורי, ב"ליל-וינגייט", ב"ליל הגשרים", ב-29 ביוני 1946 השתתף בפיצוץ גשר עזה. נאסר ונשלח לרפיח. סיים קורס מ"כ והדריך במשך שמונה חדשים בבית-הערבה. סיים קורס מ"מ והדריך בקורסים לחבלנים במקומות שונים בארץ.

משרצו להיודע מפיו על מעשיו בפלמ"ח לא גילה דבר, אך התחמקותו מתשובה היתה בנימוס ובעדינות. נבחר בצבא בין "15 האחוזים". פעם, בטפלו ב"בקבוקי-מולוטוב". נכוה ושכב בבית-החולים. משהחלים חזר מיד לפלמ"ח. עבר תאונה קשה עם ג'יפ שהתהפך והתגלגל במורד-הר. הג'יפ התלקח ואהרן הוצא מתוכו נטול-הכרה. שכב שוב בבית-החולים, אך כף ימינו שותקה. לא הסכים לקבל עזרת אמו ואימן ידו לשרת את עצמו.

על אף כשרונו הבולט כמפקד, הביע את רצונו לחזור אחרי המלחמה לחקלאות. מן ההכשרה המגויסת עבר בשעתו להכשרה חקלאית ועלה להתישבות בקיבוץ חקוק, ליד גינוסר, שבו היה חבר.

בתחילת מלחמת-השחרור שירת באחד הגדודים. בימי מבצע "נחשון" הצטרף בחולדה לגדוד אחר. התמנה מפקד פלוגה בחטיבת "הראל"-פלמ"ח שבירושלים, היה בין כובשי שייך-ג'ראח (לפני עזיבת הבריטים) והצטיין בתכנון הנסיגה משם שנעשתה לאור היום.

תיכנן וביצע חבלה נועזת ומפתיעה בכביש ירושלים-יריחו, כאשר כל השטח משני צדי הכביש היה בידי האויב, כדי לעצור את הלגיון הערבי מלעלות על ירושלים. לחם בסביבות הר-הצופים.

ליד בית-החולים הגרמני ויקטוריה אוגוסטה, ברמת-רחל, בתחנת הראדאר שליד קרית-ענבים. פלוגתו היא שכבשה את המנזר "מר-אליאס" ובזה הוקל לחץ האויב מעל רמת-רחל.

גבוה, דק-גו, רציני ולעתים חייך חיוך טוב-לב ואירוני כאחד. בעל אופי מורכב, קשור לביתו ומסור להוריו. צייר רישומים וקריקטורות. בקי בעברית, חובב מוסיקה קלאסית ומודרנית. כתב שירים וניגן על כינור. חובב טבע, חקלאות וספורט. חריף-שכל ומהיר-החלטה. שנון, נטה למרכסיזם ולאורו בחן וניתח תופעות-חיים. בחיבורו על שלום-עליכם ניכרת הבנה ספרותית דקה. יש ענין בשירו "מחנה-ישראל" נסיון לפואמה תנ"כית. היתה לו זיקה נפשית להווי הגולה.

בקרב לכיבוש משלטים, צפונה לשער-הגיא במבצע "מכבי" - החזיק מעמד במשלט ארבע יממות תמימות בתנאים שלמעלה מכוחות-אנוש. אחר-כך השתתף בכיבוש בית-מחסיר. בעצם הקרבות הוטל עליו להדריך שורה של מפקדים עבור חטיבתו. לאחר ההפוגה הראשונה נתמנה קצין-מבצעים (סגן המג"ד) של גדוד אחד ועסק בתכנון הקרב בהרי יהודה ובביצועו, בכיבוש השביל המוליך לכפר-עציון ולשטח שבו נפלו ה"ל"ה". בשעת כיבוש המשלט "המשותף" (ליד בית שמש) נחל נצחון. הערבים נסוגו והשאירו אחריהם רובים ותותחים - שנקראו אחרי-כן "תותחי-ג'ימי" ו"רובי-ג'ימי" - וציוד רב (בתיאורי הקרבות נקרא בקיצור גם ג').

בשעת הקרב הזה, היה במצב-רוח מרומם. ישב בבונקר, בו היה המטה הקרבי וניצח בזריזות על כל מכשירי הקשר והטלפון. כשהסתערו אנשי הגח"ל - יצא ג'ימי אליהם. ברעש הגדול של טרטור מכונות היריה נשמעו צעקות וצהלות בחצי תריסר שפות, לכל הפחות: "נצחון, נצחנו!" וצללי אנשים, שאור הירח נזרק עליהם, רצו משולהבים על פני המשלט בין החפירות ועצי הזית. לפני צאתו, פקד ג'ימי על צוות הדוידקה, לירות על העמדות האחרונות של האויב. הוא ניגש אל העמדות הקיצוניות שם עמדו מספר מפקדים.

נשען על עמדת שקים, עמד שלו ומתוח, משעין את ראשו על ידו ומתאמץ לראות לאור הירח את מקום פגיעות פגזי הדוידקה בעמדות האויב. פתאום צנח ארצה ונתגלגל לתוך התעלה. כדור שבא מבית שמש, מן הכפר הערבי שלרגלי הגבעה, פגע בצידו וחדר אל הלב. "נפצעתי", אמר, "מסרו שלום בבית" ונפל בדיר-אבן - במרחק 50 מטר מעמדות האויב - ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בקבר אחים בבית הקברות בקרית-ענבים.

אחרי שנפל הועלה לדרגת סרן לפי פקודת המטכ"ל.

הוריו הביאו לדפוס את הספר "חברים מספרים על ג'ימי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה