קורות חיים
בן אריה ודבורה. נולד בי"ז בכסלו תרפ"ג (7 בדצמבר 1922) באוטאבה שבקנדה. בילדותו הצטרף למועדון של "השומר הצעיר" ושם למד את היסודות הראשונים בציונות וביהדות. בחור עירני, פעיל ובריא, נתחבב מאד על חברי התנועה, לה נשאר נאמן כל חייו.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצי הסוחר האמריקני, לצבא האמריקני והפליג כמלח באנית-סוחר אמריקנית, ובלבו השאיפה לארץ. כשעגנה אוניתו בסואץ ערק משם, ואחרי תלאות-דרך מסוכנות הופיע בינואר 1942 בעין-השופט. נכנס לחיי עבודה, עמד בנסיון, והעמל נתחבב עליו.
בדברי הספד של חברה מעין השופט היא כתבה בין השאר:"...היה ידיד, תוסס חיים, מבעלי הקליפה המחוספסת, אבל שכנה בו נפש עזה, טהורה ... להיאחזות שרשית החל להגיע רק בהיותו עובד בפלחה, בראותינו אותו בעמלו בשעת קציר בשדה , אפשר היה לראות בעליל כיצד הוא צומח עם עבודה"
בלהט התקשר לארץ, בלהט של רגש לאומי פרוליטרי הפועם בלב יהודי פשוט הלךגם לשליחותו האחרונה בהרי חברון בעיניים פקוחות כלקראת צוו עילאי - "הנני, כי קראת לי".
בימי אל-עלמיין הצטרף כאחד הראשונים לסקציה הימית של הפלמ"ח. אחרי שלוש שנות שירות השתקע בשער-הגולן. הקים משפחה וזכה להיות אב, אך לא האריך לשבת בחיק משפחתו.
עם פרוץ מלחמת-השחרור נקרא לשירות הפלמ"ח בחטיבת "הראל" במחוז ירושלים, השתתף בקרבות רבים במבואותיה של ירושלים, ויצא עם מחלקת הל"ה לעזרת גוש עציון. נפל בה' בשבט תש"ח (16.1.1948) בקרב ליד הכפר צוריף.
הובא לקבורה בכפר-עציון ומשם הועבר ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) להר-הרצל בירושלים.
השאיר אשה וילד בשער-הגולן. בשעת הפרידה ביקש מאשתו לא לבכותו, כי אם להמשיך במאבק לקיום ישראל.