תפריט נגישות

משה מיזי ברסקי ז"ל

משה ברסקי
בן 18 בנפלו
בן טובה ונפתלי
נולד ברוסיה
בתרנ"ו, 1895
התגורר בדגניה א'
נפל בעת מילוי תפקידו
בב' בחשוון תרע"ד, 22/11/1913
מקום נפילה: מנחמיה
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: קיבוץ דגניה א'

קורות חיים

בן טובה ונפתלי הרץ. נולד בשנת תרנ"ו (1895) בכפר ליד העיירה סקווירה שברוסיה, שם למד ב"חדר" ובישיבה. אביו היה איש עמל, עובד טחנת קמח, וסבו תלמיד חכם. הבית היה ספוג מידות טובות, תורה ועבודה ודרך-ארץ, וכן אווירה ציונית, עברית וכמיהה לארץ-ישראל. משה הילד גדל בכפר בחיק הטבע, ובגיל 13 החל לעבוד ליד אביו. ב-1912 עלה משה בן ה-18 עם חנה אחותו הבכירה לארץ-ישראל והגיעו ישר לדגניה. התאקלמותם במקום היתה קלה והמכתבים ששלחו מן הארץ שימחו את לב המשפחה. משה נתחבב עד מהרה על חברי דגניה בזכות עליזותו, מרצו, חריצותו ונכונותו לעזור לכל. באחת השבתות, ביום ב' בחשון תרע"ד ( 22.11.1913), שמונה חודשים אחר בואו לדגניה, התנדב להביא תרופות בשביל החולה שמואל דיין. הוא רכב בלילה על פרדה אל המושבה מלחמיה ומנחמיה), מרחק 8-7 ק"מ מדגניה, ובדרכו חזרה הותקף על ידי קבוצת שודדים שביקשו ליטול את פרדתו.משה ירד מן הבהמה, הניסה הביתה והוא עצמו נשאר להיאבק עם השודדים אף הספיק לפגוע באחד מהם, אך הם בסוף גברו עליו ורצחוהו נפש. חבריו, שנזעקו למקום הרצח לאחר שוב הפרדה לקבוצה, מצאו את גופת הצעיר נקובת הכדורים ועליה סימני המאבק. הוא הובא למנוחות על שפת הירדן בחורשת הזיתים שטיפחו ידיו ונטמן בקבר הראשון שנחצב בדגניה. כעבור יומיים מת מפצעיו הערבי שנפגע בעת ההתקפה ובמעשה-נקם מצד חבריו נהרג יוסף זלצמן מקבוצת כנרת. הקבוצה הודיעה על מות משה להוריו ברוסיה וקיבלה תשובה מן האב: "הננו שולחים לכם גם את בננו השני, למלא מקום בננו שנפל. מות משה מעלה את כולנו ארצה". האב קיים הבטחתו: עוד באותה שנה שלח את בנו, שלום, לדגניה, ולאחר זמן עלתה המשפחה כולה.

על שם משה ברסקי נקרא משה דיין, בנו של שמואל דיין, שנולד שנה לאחר האסון. משה הונצח בספרים רבים, ביניהם "דגניה", "משפחת האדמה", ספרו של שבתי טבת על משה דיין, ספר "יזכור" מטעם מכון ז'בוטינסקי ו"יזכור" ביידיש שהוצא בארצות הברית.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה