תפריט נגישות

סרן איתמר גולני ז"ל

איתמר גולני
בן 20 בנפלו
בן רעיה ואריה
נולד ברוסיה
בכ"ט בניסן תרפ"ח, 19/4/1928
התגורר באפיקים
התגייס ב-1946
שרת בפלמ"ח - חטיבת יפתח, חטיבת הצנחנים
יחידה: מפח"ט 35
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ד בחשוון תש"ט, 16/11/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: הים התיכון
באזור הים התיכון
הונצח בירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים
אזור: ב, חלקה: 2.

קורות חיים

בן אריה ורעיה נולד ב-19.4.1928 בכפר בריוזובו שבצפון אוראל, רוסיה, אשר לשם הוגלו הוריו באשמת ציונות סוציאליסטית. ב-1930 עלה עמהם ארצה, כשקיבלו רשות להחליף את ענשם בגירוש לצמיתות מברית המועצות.

גדל בקיבוץ "השומר הצעיר" בחצר כנרת ואחר כך במקום התנחלותו באפיקים. למד בבית החינוך המשותף בעמק הירדן עד סיום כיתות ההמשך. בכיתות הגבוהות התעניין במיוחד במקצועות ההומניסטיים, הרבה להביע את הגות לבו ומחשבותיו בשאלות החברה ובעיות הקיבוץ, ובמכתביו, רשימותיו ושיריו הגיע לרמה ספרותית גבוהה. נתגלה בכושר מנהיגות ופעילות מילדותו. היה פעיל בגדנ"ע ובסניפי "הפועל" בעמק הירדן ובביתו באפיקים. הצטיין בכל ענפי הספורט, ביחוד בשחיה. עסק הרבה בהדרכת הילדים במשק והיה לגביהם דמות מחנכת. היה אהוב עליהם ועל חבריו.

משגמר את בית הספר ב-1946 התגייס לפלמ"ח. השתתף בפעולות נועזות ובקרבות רבים. הצטיין בקור רוח ובאומץ לב. גם בימי גיוסו היה ער לבעיית הנוער והחברה והשתתף בבירורים בשאלות אלה. בשירות נתגלה כמפקד מוכשר, דואג ואחראי לאנשיו ושוקד על עיצוב הלך רוחם, ולפי תיאור מפקדו היה "יחיד בסגולותיו, אשר נשא באחריות לרבים תוך כשרון רב ומסוגל היה עוד הרבה יותר..."

כמפקד כיתה בפלמ"ח השתתף ביוני 1947 בפעולת הראדאר על הכרמל, בפעולה, נפתחה אש צולבת על האנשים, מכיוונים בלתי צפויים. אליעזר ארקין ז"ל חבר הכשרת גבת, נפגע בראשו, איתמר חזר אל תוך האש האיומה, אל מגרש החניה חסר המחסה, להוציא את החבר שנפצע. שני משוריינים נוספים, שחזרו מחיפה, הוסיפו אש כבדה מכיוון נוסף. אי אפשר היה להגיע אל הנפגע, ואף על פי כן ניסה איתמר להוציאו, אך הוכרח להשאיר אותו במקום. מאורע זה, רישומו היה עז ביותר על עלם רגיש כאיתמר. מאז הפך שוחר שלום מאין כמוהו.

השתתף כמפקד מחלקה - ב-31.12.1947 בפעולות בלד א שייך (תגמול על הרצח בבתי הזיקוק), בינואר 1948 - בהתקפה על בסיס כנופיות ליד שפרעם, במארס - בהתקפה על כפר קנה, בפיצוץ גשר ליד ג'נין, בהתקפה על כפר קעון (בסביבת טירת צבי), בקרב עם כנופיה על כביש עפולה-כפר יחזקאל, במיקוש באזור זרעין, בהתקפה על הכפר צנדלה באזור ג'נין. באפריל 1948 השתתף בקרב על משמר העמק. משם יצא לניתוח, חזר בדרגת מפקד פלוגה לגליל העליון והשתתף בפשיטה על כפר אודיסה שבלבנון ובפיצוץ ארמון אחמד בק (זה היה כבר בסוף מאי, במלחמה הרשמית עם מדינות ערב), בכיבוש מלכיה, ואחר כך בכיבוש אל-קובאב בדרך ירושלים.

בהפוגה הראשונה שימש כמ"פ בדרגת סרן במשלטי לטרון. במבצע "דני" השתתף בכיבוש ענבה, ג'ימזו, ברפיליה ואל בורג' ובהתקפה על פלוג'ה. האומץ, המרץ, והכושר ששפעו ממנו דבקו באנשיו שחיבבוהו והעריצוהו, בגיל 20 נשלח, בימי ההפוגה ב', להדריך בבית הספר לקציני חיל-רגלים, ובכוח השפעתו עשו גדולות בכיבוש הנגב. משם עבר באוקטובר למחנה צנחנים, אך משאת נפשו הייתה להשתלם אחרי המלחמה באוניברסיטה כדי להוסיף דעת לפיתוח כשרונו הפיוטי והספרותי.

אך בעקב מקרה אסון במצנחו נפל הימה בי"ד במרחשון תש"ט (16.11.1948) וגופתו לא נמצאה.

להערכתו כאדם וכאיש צבא הוקדשו דפים בקובץ הזכרון "עשרה" של קיבוץ אפיקים. ליום השנה הראשון הופיע בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ספרו "נפש ותהום", הכולל פרקים מעזבונו. בקיבוץ אפיקים הוקם "בית איתמר" ובו חדר זכרון, אולם ספורט ובמה.

מצבה לזכרו הוקמה בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה