טוראי יהודה וייס ז"ל

קורות חיים

בן לוי ורחל. נולד ביום 26.4.1918 בכפר מאצקי, בחבל קרפטו-רוס שבצ'כוסלובקיה. תשעה ילדים היו במשפחה, ושנים מעטות אחרי הולדת יהודה יצא האב לאמריקה, בתקוה שמשם יוכל לשלוח כסף לכלכלת המשפחה. אך בינתים הוכרחה האם לעמול קשה בהובלת פירות וירקות למכירה בשוק בעיירה הסמוכה והילדים עזרו לה במסירות ובהבנה והשתדלו לצאת לעבודה בגיל צעיר, להקל את המעמסה מעל האם ולעזור בשכרם לה ולקטנים שנשארו בבית וכך עשה גם יהודה. רוב בני המשפחה הושמדו בידי הנאצים, וכתום מלחמת-העולם נשארו ממנה רק שלושה אחים פזורים בשלושה חלקי תבל. יהודה היה באירופה, אך בהיותו חניך תנועת נוער ציונית מילדותו החליט לעלות לארץ-ישראל, ויתר על שאיפתו להיפגש עם אחיו הנותרים, יצא בדרך ה"בריחה" לאיטליה והגיע לארץ בנתיב ההעפלה. סגולותיו הטובות, נדיבות לב ונכונות לעזרת הזולת, נתגלו גם במחנות ובאניה. הצטרף לקבוצת "שבולת" ועד מהרה נודע כאחד מטובי הפועלים בפרדסים. גם בנגריה, במאפיה ובמספרה נתברכה העבודה תחת ידיו. גם בדגניה ב' היה עובד מאומן ומצליח בכל מלאכה ועבודה. נשא אשה וקיוה להבטיח לילדיו עתיד טוב יותר משהיה לו בילדותו, יתום של אב חי במרחקים.



משהחלה ההתקפה הערבית בחורף תש"ח התנדב לשירות לפני הגיע תורו לכך. הופקד לשירות בהספקת מזון ללוחמים בקרבות ואחרי הפצרות מרובות קיבל נשק וסופח לפלוגה קרבית. גם שם דאג לאחרים יותר משדאג לעצמו. הציל רבים ממות תוך מטר יריות ולבסוף נשאר בין האחרונים בהתקפה על צמח, נלחם עד נשימתו האחרונה ונפל ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). נקבר בדגניה א' ב-21.5.1948.