קורות חיים
בן אהרון וחנה. נולד ב-22.7.1923 בעיירה סוואליווה שליד מונקאץ ברוסיה הקרפטית. למד ב"חדרים" ובבית-ספר עממי ממשלתי בצ'כיה. כשהאזור סופח שנית להונגריה ב-1938 וההונגרים החלו את שליטתם בדיכוי היהודים ברח מנחם עם אחיו הבכור לרומניה, כדי להגיע משם לארץ-ישראל. הם נאסרו והוחזרו אחרי פרוץ מלחמת-העולם להונגריה. שם נאסרו שוב כחשודים בריגול, אך שוחררו מיד. כשהשתלטו הנאצים על הונגריה, נלקח מנחם למחנות עבבודת-פרך באזורי הסכנה בחזית, וב-1944 - למחנה אושבינצים. ניצל מהשמדה ואחרי השחרור חזר לבקש את משפחתו ומשלא מצא איש ממנה במקום מגוריהם יצא ב"נתיב-הבריחה" לגרמניה והצטרף לקיבוץ ההכשרה "התחיה".
התערה בחבורה, למד עברית בחשק רב, ואת תורת החלוציות, שהיתה חדשה לו, קיבל בהתלהבות וחרד לנעשה בארץ כאילו כבר היה אחד מאזרחיה. העפיל באניה "לטרון", נכלא בקפריסין, שם מצא את אחיו ונודע לו כי עוד אחים ואחיות נשארו בחיים. התנדב ל"הגנה" והשתתף באימוניה.
משעלה ארצה בראשית שנת 1947 הלך עם חבריו לקיבוץ עין-גב. במשק נטה שכם לעבודה ועשה אותה בהתלהבות חלוצית.
מיד אחרי הכרזת האו"ם התגייס מטעם המשק לשירות פעיל ב"הגנה" וסיים קורס לחבלנות. כשנהרגו ביריות מן המארב שבעה מאנשי בית-קשת שיצא לסיור, הגיע שמה עם תגבורת חי"ש ממשקי עמק-הירדן ויצאו לחפש את החללים. באותו סיור נפצע מיריות אויב ברגלו, אגב טיפול בו פגע כדור אויב ברימון שהיה אצלם. החובש נהרג בהתפוצצות, והוא והמטפלים בו נפצעו. כשהובל בעגלה לבית-קשת נחלש מאיבוד דם רב, הועבר לבית-החולים שבעפולה וביום המחרת (16.3.1948) לפנות בוקר מת.
למחרת היום הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בעין גב.