תפריט נגישות

סרן שמואל לוין ז"ל

שמואל לוין
בן 38 בנפלו
בן שרה וראובן
נולד בתל יוסף
בכ"ח באדר תרצ"ט, 19/3/1939
התגייס ב-6.3.1957
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 100
נפל בעת שירותו
בי"ט באדר תשל"ז, 8/3/1977
מקום נפילה: אל עריש
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: רעיה, שתי בנות, בן והורים

קורות חיים

בן ראובן ושרה. נולד ביום כ"ח באדר תרצ"ט (19.3.1939) בקיבוץ תל יוסף שבעמק יזרעאל.



לאחר זמן עברה המשפחה והצטרפה לקיבוץ בית השיטה.

שמואל הסתגל לחברה החדשה והתקדם עם כיתתו. הוא הצטיין במקצועות הריאליים,המשיך במדעי החברה ועשה חיל בספורט ובשחמט. מגיל צעיר נשא שמואל את עיניו לטיס.



בהיותו בן 12 הצטרף לחוג גדנ"ע אויר בתל יוסף. אף מבית השיטה היה הולך לתל יוסף לפגישות החוג, עד שזכה להקים בקיבוצו החדש את החוג לגדנ"ע אויר, שגם ריכז אותו.

בגיל 14 רשם ביומנו, כי משאת נפשו היא להיות טייס וכי יש בדעתו לטוס עוד קודם כניסתו לצבא. לא חלף זמן רב, ושמואל סיים את שלב א' בקורס הטיס של גדנ"ע אויר ובגיל 16 כבר עמד בהצלחה במבחני שלב ב' וזכה לנהוג במטוס.



בסוף שנת 1957 עבר שמואל בהצלחה את מבדקי הטיס. עם סיום בית הספר התיכון התגייס לחיל האויר. את הטירונות הקשה עבר ללא מאמץ רב ובהמשך קורס הטיס זכה להצלחות רבות. במהלך הקורס הועבר, לצערו, לקורס נווטים, סיימו בהצלחה והתייצב למסדר ענידת הכנפיים באביב 1960. עם קליטת מטוסי הווטור נשלח שמואללצרפת,להשתלמות נוספת, על אף קשיי השפה הצטיין בקורס זה.



בשנת 1962 עלה שמואל לדרגת סגן, ובשנת 1963 - לדרגת סרן. באותה שנה נשא לאשה את שולה ובנה את ביתו. תחילה גרו במחנה הצבאי ואחר כך עברו לקיראון.



בסוף שנת 1963, עם הקמת בית הספר לטיס בטנגניקה שבאפריקה נשלח לשם שמואל להדרכת נווטות ולהוראת תיאוריה.



ביולי 1964 עבר צוות המדריכים לאוגנדה וערך גם שם קורס טיס. עבודה חלוצית זו בתנאים לא שיגרתיים גרמה לו סיפוק רב.



בראשית 1965 ילדה שולה, באפריקה, את בתם הבכורה - גילית. תוך כדי הדרכת הנווטות חידש שמאול את הכשרתו בקורס טיס אזרחי באפריקה. לאחר שעמד בהצלחה בבחינות, הגיע למשאת נפשו וקיבל רישיון טיס בינלאומי.



ב - 4.3.1966 חזרו שמואל ומשפחתו לישראל, ובמלחמת ששת הימים השתתף כנווט במטוסי הווטור בקרבות האויר הקשים והמזהירים.



חודשים מספר לאחר המלחמה עזב שמואל את צבא הקבע ששירת בו 10 שנים בחיל האויר. הוא חש, כי מיצה את כל יכולתו במקצוע הניווט וביקש לחזור לאהבתו שלא נטשה - נהיגת המטוס. הוא חזר לאפריקה. באושר ללא גבול, בגאוה ובשקט האופייני לו כתב להוריו על הטיסות הארוכות מעל לג'ונגלים של קניה ואוגנדה ולמרומי ההרים, בואדיות ובסופות הרעמים הטרופיות שלתוכן נקלע, ותמיד בשקט שלו נהג את מטוסו- בהעזה, בזהירות ובהנאה רבה.

לאחר שנולד בנו- שגיא - הצטרפה המשפחה אליו. על אף יופיים של ימי אפריקה חתר לשוב ארצה ולהתבסס בה.

עם שובו לארץ השתקעה המשפחה בהרצליה. הוא עבד בחברת שחף - בהטסת נוסעים, בסיורי משטרה , בהורדת עננים ובהדרכת טייסים חדשים.

בתו השלישית - דנה - באה לעולם, וחום אהבתו, שגלית ושגיא חשו בה, מלטף גם אותה.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים נקרא שמואל לשרת כטייס בחיל האויר. בטוסו בחזיתות הקרב, בין טילים וצרורות, חש כי מילא את משימות חייו. ביום י"ט באדר תשל"ז (8.3.1977) יצא שמואל לשירות מילואים בבסיס חיל האויר באלעריש. בתפקידו האחרון, כקצין מטווחים של חיל האויר, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקרית שאול. השאיר אחריו רעיה ושלושה ילדים, הורים, אחות וחברים רבים- כואבים ושכולים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה