תפריט נגישות

סגן נמרוד ריבלין ז"ל

נמרוד ריבלין
בן 23 בנפלו
בן חנה ובן-עמי
נולד בגשר
בג' בניסן תש"ד, 27/3/1944
התגורר בגשר
התגייס ב-אוגוסט 1962
שרת בחטיבת גבעתי
יחידה: סיירת שקד
נפל בעת שירותו
בג' בסיון תשכ"ז, 11/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: כנרת
באזור טבריה והעמקים
מקום קבורה: נהריה
הותיר: אשה

קורות חיים

בן בן עמי וחנה. נולד ביום ג' בניסן תש"ד (27.3.1944)בקיבוץ גשר. הקיבוץ שכן אז במקומו הארעי סמוך לירדן במיבנים שחלקם צלבניים וחלקם ערביים. בנייה מיוחדת זו עם הקמרונות האפלוליים הישרו אווירה מיוחדת של סקרנות ורצון ללימוד העבר. גשרי-הדררן, וביניהם הגשר הרומאי העתיקי שהיוו את גבול ארץ-ישראל דאז, ומפגש הרי הגלעד והגולן באופק פיתחו את סקרנותו של הילד הקטן להכיר נופים, לסייר ולראות את שמעבר להרים. דבר זה הטביע את חותמו על כל דרך-חייו של נמרוד בעתיד. בשנת 1947, כאשר מלאו לנמרוד שלוש וחצי שנים, נסעו הוריו בשליחות אל ניצולי השואה בהונגריה, ונמרוד עמם. מושגי החובה, השליחות והאחריות נוסכו אז בדמו מאליהם, שליחות זו, על כל הנדודים שהיו כרוכים בה, השאירה את רישומה על נמרוד, במלחמת- הקוממיות עמדה גשר במאבק והילדים פונו מן המשק, אך כתום המלחמה עבר המשק לבנות את ביתו החדש והקבוע בסביבה. המרחב החדש, תנופת הבניין והפיתוח, ההתחלה מראשית -- אלה היו אתגרים לילד בן השש, אשר התחיל אז את לימודיו בבית-הספר. כעבור שנתיים-שלוש כבר השתלב נמרוד עם חבריו לפי כוחותיהם בעבודות המשק. כך נפתח לפניו עולם-העשייה במשק ועולם-הידע בבית-הספר. הגיע גיל תנועת- הנוער, הטיולים והמחנות. נמרוד הדריך ילדים צעירים, עסק בידיעת-הארץ ופיתח את חיבתו הגדולה לארכיאולוגיה, לאחר שבמו ידיו גילה באיזור גשר מערות וקברים הגדושים כלי-חרס וטביעות-חותם. היתה זו יותר מחיבה ; "לחשוף שרידי תרבות אבות קדומים -- כמוהו כעיצוב דור חדש ונעורים", כתב פעם נמרוד. לפני גיוסו לצבא התנדב נמרוד לשנת-הדרכה בתנועת "הנוער העובד". אז התגבשו בו תכונותיו האפייניות שלווה, בדיקת דברים ביסודיות. הוא לא מיהר לחרוץ משפט בטרם יחשוב ויעמיק. כמדריך מעולם לא היה נותן פקודות ולא העמיד עצמו במרכז. תמיד חתר לפיתוח יזמתם העצמית של חניכיו. בשל כך זכה ליחס כל כבוד והערכה מצדם.

באוגוסט 1962 גויס לצה"ל לסיירת ובסיירת מצא מיזוג של מילוי תפקיר ומיצוי של אהבה גדולה לנוף ולסיורים. הוא סיים קורס-קצינים כחניך מצטיין ולאשרו חזר אל הסיירת שלו כתום הקורס. אף כאן, כקצין, התגלה במלוא רצינותו, מוכן לוותר תמיד על פופולריות כדי שהמשימה תבוצע כהלכה. אחרי שחרורו לקח לו לאשה את בחירת-לבו והשתלב בענף המדגה במשק -- ער שהתקבל צו-הקריאה לדגל במאי 1967 והוא הוצב לסיירת-מילואים צפונית.

ביום ג' בסיון תשכ"ז (11.6.1967) הוא יומה האחרון של מלחמת ששת הימים, עסק נמרוד בטיהור ציר הנסיגה של הסורים בדרום רמת-הגולן, ושם, לפנות ערב, אל מול הכנרת והעמק שלו, עלה הג'יפ על מוקש ונמרוד מצא את מותו על אבני הבזלת השחורות. הניח אשה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בנהריה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוצו. אנדרטת-זכרון הוקמה וחורשה ניטעה לזכרו ולזכר חברו על-ידי חבריו לסיירת והקיבוץ. ב"כנרות" דו-ירחון של המועצה האיזורית עמק-הירדך, הונצח שמו. ספר "עד רמה" (הכולל מכתביו ודברי קרוביו'), יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת חשכ"ח. בחוברת הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. חלק מעזבונו פורסם בילקוט עזבונם הספרותי והאמנותי של הנופלים במערכות ישראל ב"גוילי אש", כרך ד'.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה