טוראי סימן טוב גברי ז"ל

קורות חיים

בן יוסף ומלכה. נולד ביום י' באב תש"ז (27.7.1947) בורנה אשר בבולגריה. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1949 וגברי למד בבית הספר היסודי במושב בית חנן שבדרום. הוא היה ספורטאי ועסק במשחקי כדורעף, כדורסל וכדורגל. בשעות הפנאי אהב לצאת לדיג.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי למד בבית הספר התיכון החקלאי בכפר סילבר. היה שקט מטבעו, נחבא אל הכלים וחביב על חבריו. עוד מילדות הצטיין במסירות לחבריו ובדאגה לזולת. הוא העריץ את הוריו וכיבד מאוד את בני משפחתו. הוא חי על עמל כפיו והיה מסור לעבודה ולכן העריכו אותו כל יודעיו.

ביולי 1965 גוייס לצה"ל והתנדב לנח"ל. בצבא הצטיין כחייל מסור, שהיה מוכן ליטול על עצמו תפקידים אחראיים ולבצע אותם. ימי הטירונות היו קשים עליו ביותר ובכל זאת לא התלונן ועשה כל מה שהוטל עליו.

לאחר הטירונות עבר כל הגרעין לכרם שלום, ובהיאחזות זו התבלט סימן טוב וניתנה לו ההזדמנות להראות את יכולתו בעבודה בכל ענפי המשק. כל הזמן היה בתנועה וחלם כי הגן בפינה הרחוקה שבדרום הארץ יעלה יפה. מטבעו אהב חברה ואהב שיחת רעים. חלומו הגדול היה להגיע לאלמגור עם חבריו. לאחר האימון המתקדם באלמגור, נתגלה סימן טוב כחקלאי מצויין. הוא אהב את עבודת האדמה והשקיע בה את כל אונו ומרצו. הוא ריכז שם את גן הירק והכניס תנופה בעבודה. מעולם לא נראה יושב בשקט ונח. גם לאחר יום העבודה היה ממשיך לעבוד בגינה שליד חדרו.

את אשתו, מתנדבת מלוס אנג'לס, פגש באלמגור, ויחד בנו את ביתם וחלמו על עתידם. הם היו שמחים בחלקם ובחלומותיהם.

כאשר יצא סימן טוב למילואים באזור התעלה היתה אשתו בהריון, ובכל מכתב שכתב לידידו ניכרה הדאגה לאשתו. במכתבו האחרון אף ביקש מחברו כי ידאג לאשתו אם תזדקק לעזרתו.

ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1.7.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה הרה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר הנגיד. לתינוק, שנולד חודש לאחר נפול אביו, ניתן השם "אביעד".