קורות חיים
בן גבריאל ועפרה -- מורים וחקלאים. נולד ביום ח' בניסן תשט"ז (20.3.1956) במושבה כנרת. סיים את בית-הספר התיכון 'בית-ירח' במגמה הריאלית. אמיר גילה התעניינות בתחומים רבים : היה שחיין מצטיין, עסק ברכיבה על סוסים ובהשטת מפרשיות. בשנת 1972 השתתף בשיט מפרשיות לקפריסין. למד נגינה בפסנתר ואהב מוסיקה. בשנת 1973 השתתף במשלחת נוער שוחר-אמנות, שיצאה לגרמניה למפגש עם נוער גרמני שוחר-אמנות. מספרת חברה למשלחת : "לא אשכח את הרגע בו אמיר מנגן ולס של שופין, ופתאום מסתובב ופולט לעברי: 'אל תסתכלי בי שאני נגן כזה, בעצם אני חקלאי'..." ואכן, מעל-לכול היה אמיר קשור לאדמה ולמשק המשפחתי שעל חוף הכנרת. היה ציוני נלהב, כפי שהוא עצאו מעיד במכתב: "אגב, בקשר לציונות -- דעי לך שזהו ערך הרבה יותר מעליון אצלי כעת, ועליו בלבד אני יכול לכתוב ספר שלם." אמיר הרבה לטייל ברגל בארץ, שאת הנוף שלה ואת הטבע שלה כל-כך אהב, בהיותו בתפקיד בחו"ל כתב : "געגועים לאדם אחד לא דומים כלל לאהבה לארץ, געגועים לבית, לאדמה, לאויר, לאוירה, לחברים וחברה, לתרבות, לשפה, או כמו שכותבים המשוררים : למכורה ! איני יכול אפילו לכתוב, למי לכתוב ?לאדמה ? לשמים ? עם מי אדבר בטלפון, עם בית שעשוי אבן ומלט ?..."
במרס 1974 התנדב אמיר לחיל-האויר ומיד עם גיוסו הצטרף לקורס-טיס. ביולי 1975 יצא עם משלחת-ישראל לארצות-הברית, במסגרת חילופי מועדוני-תעופה לצעירים. בנובמבר 1975 נשלח לחו"ל כדי לקבל שם חלק מהכשרתו כטייס-מסוק. הוא אהב מאוד את הטיסה ואת אתגריה, והיה גאה להיות טייס. אמיר היה רגיש מאוד לבעיות החברתיות במדינה והאמין כי ניתן לפותרן רק על-ידי חינוך. הוא חשב שכל-אחד צריך לתרום את חלקו במשהו כדי לשפר את החברה: "רק אם ישנו את האנשים מלמטה - ישתנו גם האנשים למעלה, ואם האנשים מלמטה יהיו טובים יותר - גם למעלה יהיו אנשים טובים יותר" - כתב.
מעיד עליו מפקדו, כי במשך החודשים ששירת ביחידתו התגלה אמיר כקצין מסור ויסודי, הממלא תפקידו בשקדנות ובלהט ציוני. בפרק-זמן קצר הספיק להתחבב על חבריו ועל מפקדיו וכבש לו מקום מרכזי בחיי היחידה ובפעילותה. הוא גילם בדמותו, כפי שמציין מפקדו, אדם ישראלי שורשי, האוהב את הבריות. וכך כתב אמיר על דמות המפקד בצה"ל: "קצין איננו רק דרגה. זהו משהו שמעל לדרגה, ואסור לזה להיות רק דרגה! זה שלב שמצריך בגרות. קצין מקבל המון סמכויות, אבל בהרבה מקרים אינו יודע כיצד להשתמש בהן נכון. מפקד הוא דמות, יחס (אל הפקודים) ולבסוף סמכות. מפקד הממלא תפקידו בעזרת הכוח שבידו בלבד, נכשל ! - יותר חשוב מכל תפקידיו האחרים הוא התפעול הנכון והמבין של הפקודים, וההערכה שמעריכים זאת הפקודים. כל השאר שולי. ובעצם, כל השאר, פשוט, מסתדר מאליו במקרה כזה."
מבלי לדעת את הצפוי לו, כתב אמיר על המות: "לחיות בלי סיבה אינו יותר טוב מלמות בלי סיבה. וכשיש סיבה - שניהם שוים. כשטרומפלדור אמר את משפטו המפורסם, בודאי התכוון לכך. בטוח שלא חשב כי 'טוב למות...', כי אם על הסיבה : 'בעד ארצנו'. כל אחד וסיבתו שלו... - כל אחד מפסיד, בשלב מסוים, מהלך במשחקו נגד מלאך המות... אם יש לו סיבה טובה להפסד זה - הריהו מאושר. המות אינו נורא כל-כך. חבל, נשארים הרבה אנשים שממשיכים במשחק, וחסר להם אותו אחד שהפסיד.."
ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נספה באסון התרסקות מסוק בשעת אימונים בסביבות יריחו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבכנרת. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. אחרי מותו הועלה לדרגת סגן.