קורות חיים
דוד, בן פני וחיים, נולד ביום י' באייר תש"י (27.4.1950) בעיר קזבלנקה שבמרוקו. בשנת 1953 עלה ארצה עם משפחתו, שהשתקעה בנס-ציונה. דוד סיים לימודיו בבית-הספר היסודי במושבה ולמרות שהיה תלמיד טוב החליט ללמוד מקצוע, כדי שיוכל לסייע בפרנסת משפחתו. לכן הלך ללמוד מסגרות מכנית בבית-הספר המקצועי "עמל" בנס-ציונה. דוד היה חבר בתנועת הנוער העובד, שיחק בכדורגל עם חבריו לשכונה והיה קשור קשר אמיץ לקבוצת הכדורגל המקומית "ס.כ. נס-ציונה". הוא היה פעיל בקרב נערי השכונה בתחום הספורטיבי ובתחום החברתי. לאחר שסיים את לימודיו, עבד כמבקר-טיב בבית-האריזה המרכזי ברחובות, עד שהגיע זמנו להתגייס.
דוד גויס לצה"ל במחצית מאי 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות סיים בהצלחה קורס מ"כים-חרמ"ש והחל ממלא תפקיד של מש"ק חרמ"ש ביחידה, שעשתה רוב זמנה באזור תעלת סואץ. לפני שחרורו הועבר לבסיס טירוני שריון לשמש שם כמדריך. את שירותו הסדיר סיים ללא רבב. לאחר ששוחרר משירות סדיר הועבר ליחידת מילואים בצפון הארץ וחבריו לסגל הפיקוד ביחידתו החדשה זוכרים אותו כ"חייל מאורגן ומסודר. החגור מונח בקפידה על הגוף, הקסדה מותקנת כהלכה והנעליים מצוחצחות. דוד השתלב בקלות בקרב הסגל הפלוגתי ונהיה אחד מאתנו". לאחר שנשא לו לאשה בת קבוצת כנרת, החליט לבנות את ביתו בקבוצה. שם נכנס לעבודה בענף התמרים ועד מהרה היה לאחד מנושאי העול העיקריים בענף. דוד הצטיין ביחסו האנושי והחברותי לחבריו לעבודה - חברי הקבוצה והעובדים השכירים כאחד. הוא שקע ראשו ורובו בבעיות גידול התמרים, שכלל נוהלי-עבודה וקידם את הענף. במלחמת יום הכיפורים לחם דוד ברמת הגולן, בקרבות הבלימה נגד הסורים.
ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), נפצע בהפגזה על חאן-ארנבה. הוא הועבר לבית-החולים רמב"ם בחיפה, ולאחר שנאבק על חייו כארבעה חודשים, מת סמל דוד מפצעיו ביום ה' בשבט תשל"ד (28.1.1974) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנס-ציונה. השאיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים, אחות ואחים. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "סמל דוד אור שירת ביחידת שריון בתפקיד סגן מפקד מחלקה ומילא את תפקידו במסירות, בנאמנות ובהצלחה. היה אהוב על חבריו ועל מפקדיו ביחידה". קבוצתו, קבוצת כנרת, הוציאה לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו.