קורות חיים
ולד בעיירה לונה, פלך גרודנה, בפולין. קיבל השכלה עממית בבית-ספר בעיירתו והשכלה תיכונית-מקצועית בבית-ספר טכני בעיר המחוז גרודנה. התקרב לתנועת ה"חלוץ" והצטרף אליה. בשנת 1933 יצא לקיבוץ הכשרה בעיירה קולו. התבלט בנאמנותו ובמסירותו לכל תפקיד שהוטל עליו. היה סדרן עבודה, בתפקידו זה דאג לחברים, שלא היו רגילים לעבודה פיסית, להיקלט בעבודה ולהסתגל אליה. שקד גם על ארגון קורסים ללימוד עברית והקנייתה לחברים שהיו זקוקים לכך. היה מהפעילים בפלוגה בכמה וכמה שטחים. אייזיק היה צעיר יפה-תואר, אוהב סדר וניקיון. בזמנו הפנוי היה עוסק בציור. באותה תקופה שימש אייזיק גם כגזבר הפלוגה.
אייזיק היה בין הראשונים שנועדו לעלייה ב', ובשנת תרצ"ח (1938) הגיע לארץ. פנה לקיבוץ רמת-רחל ועשה בו כחבר שש שנים. עבד מטעמו בים-המלח. ברמת-רחל נפגש עם טובה ונישאו, ובחשוון תש"ה (אוקטובר 1944) הגיעו לכנרת והתקבלו כחברים. כאן עבד ברפת ובפרדס, ואחרי שנפצע במלחמת השחרור עבד בהנהלת חשבונות. את האימונים בנשק עבר במסגרת החי"ש ברמת-רחל, בים-המלח ואחר כך גם בכנרת. בתחילת המאורעות ופעולות ה"הגנה" במלחמת השחרור היה פעיל בחי"ש והשתתף בפעולותיו. לחם בין היתר בכיבוש המשלט הידוע בשם ה"גמל", ש"רכב" מעל קיבוץ גשר, בכיבוש משטרת צמח ועוד. ביום המר של נסיגת כוחותינו מצמח נפצע ברגלו השמאלית. יחידי, שותת דם רב, תחת ברד של כדורי אויב סביבו, הצליח בשארית כוחותיו להגיע לקיר שעל שפת ים הכנרת. זרק את נשקו לתוך המים, ואחר-כך את עצמו. שעות שהה במים כשכדורי אויב שורקים מסביבו ומעליו. בכוחותיו האחרונים הגיע לסביבות דגניה, וכאן משו אותו חבריו מתוך המים. פצוע קשה ותשוש הועבר לבית-החולים. כאן נאלצו לקטוע את רגלו. שש שנים התענה בייסורים קשים ומרים.
בן 43 היה במותו.
הניח אחריו את טובה אשתו, בת – תמר ושני בנים – יהושע (שוקה) וצבי (צביקה).