אלבום תמונות
שוב פניו לפני במרחק הגווע,
העדה עוד תזכור שני דורות לפחות
איך נשקה השדמה באדמות רגביה
את מצחו הקמור, את לחייו התפוחות
רך קטיפה לשדה הרן בכל טפח.
איך עמקו צעדיו בשדה החרוש!
איך נשק לו הטל והשמש לטפה
את עיניו הקורנות, את עורו הנחוש!
שוב פניו לפני ושנית יחיך הוא,
ושנית יש רצון הקניטו כאי-אז:
עוד מעט יעלו עשבים בלחייך!
כה דמה עור פניו לשדה המופז.
הוא הבין שפת כרים ושיגם הפורח,
הוא נגע בפרות ויטף עסיסם.
בלילות חלולים בחיצי הירח
הוא עבר מתבודד, מאושר ומקסם.
הוא עבר, אך נגהו את עיני יסנור עוד
ניחוחו עוד נשא בנופי המיותם -
כך הסמל עובר, אגדה כך עוברת
והלב לא ישכח את חסדם
לזכר בנימין קירשון המנוח, איש האדמה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.