אליהו אלי עודד ז"ל

קורות חיים

אליהו (אלי), בן יוסף וזלדה, נולד בא' בתמוז תש"ה, (12.06.1945), בעפולה. גדל והתחנך בקיבוץ אשדות יעקב. בתקופת מלחמת העצמאות אלי פונה יחד עם ילדי המשק לחיפה וסבל געגועים עזים להוריו.

"אלי אהב מאוד בעלי-חיים. אסף בשדות חיפושיות וחלזונות, עקב אחריהם ושיחק איתם, בלי לפגוע בהם", סיפרה אמו, זלדה, "הוא אהב מאוד לקרוא. בכל הזדמנות ובכל רגע פנאי, לא מש ספר מידיו. ברגעים אלו דבר אחר לא קיים בשבילו. ברגעי משבר היה מתחפר בספר או מקשיב למוזיקה".

אלי היה תלמיד טוב בתיכון, ובכל זאת נטש את הלימודים לטובת עבודה על הטרקטור בשדות.

הוא התגייס לצנחנים למרות הפצרות אמו. מעולם לא התלונן על קשיים. היה אהוב על חבריו ליחידה ועוזר תמיד לנחשל. לא פעם במסעות היה מעמיס על עצמו את הציוד של חבר שהתקשה. הוא נשלח לקורס קצינים, התגלה כקצין מצוין וחבר טוב לפיקודיו. במלחמת ששת הימים נפצע, אך התעקש לקום ממיטת חוליו כדי לשוב ליחידתו.

אחרי המלחמה נשלח מטעם המשק לעבד אדמות ברמת הגולן. אחר כך נענה אלי לקריאת התנועה ועלה ביחד עם משפחתו הצעירה, אשתו שלומית ובניו אהד ואסא, כדי להשתתף בבניית קיבוץ מבוא חמה. שם קיבל על עצמו לרכז את הפלחה.

ב- 12.06.1970 חרש את שדות קיבוץ מבוא חמה, כשהטרקטור בו נהג עלה על מוקש. אלי נפצע והובהל במצב אנוש לבית חולים רמב"ם בחיפה. כעבור שישה ימים, בי"ד בסיוון תש"ל (18.06.1970), נפטר מפצעיו.

אלי היה בן 25 במותו. הותיר אישה ושני בנים. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ אשדות יעקב איחוד.

בקיבוץ הופקה חוברת זכרון לאלי, בה מספרים עליו בני משפחה, חברים מהקיבוצים וחברים לנשק.