רחוב בבית שמש ייקרא על שמו של ג'ימי מהפלמ"ח
סרן אהרון (ג'ימי) שמי ז"ל נפל בכיבוש אזור בית שמש והונצח בספר המיתולוגי "חברים מספרים על ג'ימי".
20/11/2019 פורסם בעלון "בקיצור"- עלון מטה יהודה וסובב ירושלים
האב השכול מילא אחר צוואת הבן שנהרג בקרב על הדרך לירושלים. האנדרטה לזכר לוחמי חטיבת הראל בבית הקברות קריית ענבים
מליאת עיריית בית שמש אישרה את החלטת ועדת השמות העירונית לקרוא רחוב על שמו של סרן אהרון (ג'ימי) שמי ז"ל, אשר נפל בקרב במהלך כיבוש בית שמש מידי הכוחות המצריים שהחזיקו בו. בכך מסתיים מאמץ בן למעלה משנה שהשקיע תושב קיבוץ הראל, אופיר אלקלעי, בסיוע עמותת חטיבת הראל, להנצחת זכרו של אחד מלוחמי הפלמ"ח המפורסמים ביותר מתקופת מלחמת השחרור.
על הדרך שבה החליט להתמסר למאבק להנצחתו של ג'ימי ז"ל מספר אלקלעי, שכיום משמש כמנכ"ל הסתדרות העובדים החדשה: “בין שאר עיסוקי אני גם מורה דרך. לפני כמה שנים הדרכתי קבוצה של עובדי ההסתדרות בטיול בבית הקברות בקריית ענבים, שם קבורים 418 חללי חטיבת הראל, שנפלו בקרבות על הדרך לירושלים. במהלך ההכנה להדרכה נחשפתי לסיפור של ג'ימי, שהיה עוד בחייו אדם נערץ על הפלמ"חניקים, והתברר לי שבעבר הוא הונצח בסמוך למקום שנפל בעיר בית שמש.
לוחם עיקש ונחוש
אהרון (ג'ימי) שמי ז"ל נולד בחיפה בשנת 1926, להורים רבקה ומנחם, שהיה צייר. הוא היה ילד עירני ועליז, שבחר ללמוד מסגרות ומכניקה בבית-ספר מקצועי ולאחר מכן החל לעבוד בחקלאות.
הוא הצטרף להכשרה מגויסת של הפלמ"ח בנען והשתתף במעשי חבלה נגד השלטון המנדטורי: בפיצוץ גשרים, ב"ליל וינגייט", ובפיצוץ גשר עזה. נתפס, נאסר ונשלח למחנה-המעצר ברפיח. אחרי ששוחרר, סיים קורס מ"כים והדריך במשך שמונה חודשים בקיבוץ בית הערבה, משם נשלח לקורס מ"מים והדריך בקורסי חבלנים במקומות שונים בארץ.
במהלך שירותו בפלמ"ח נפצע פעמיים: פעם אחת, נכווה מ"בקבוק מולוטוב", ובפעם השניה התהפך עם ג'יפ במורד-הר וחולץ מתוכו שהוא חסר-הכרה. במהלך תקופת החלמתו בבית החולים התברר שכף יד ימינו שותקה, אך הוא אימן אותה כדי שתחזור לשרת אותו.
בתחילת מלחמת-העצמאות שירת כמפקד מחלקה באחד מגדודי הפלמ”ח ומאוחר יותר נתמנה למפקד פלוגה בחטיבת הפלמ"ח "הראל". הוא השתתף בקרבות רבים באזור ירושלים, היה בין כובשי שייח'-ג'ראח, ביצע חבלה נועזת ומפתיעה בכביש ירושלים-יריחו כדי לעצור את הלגיון הערבי מלעלות לירושלים, לחם בסביבות הר-הצופים, פלוגתו כבשה את מנזר "מר-אליאס" ולחמה במוצב הרדאר (יישוב הר אדר).
במבצע "מכבי", בקרב לכיבוש המשלטים מצפון לשער הגיא, החזיק מעמד במשלט ארבע יממות תמימות בתנאים שלמעלה מכוחות-אנוש. אחר-כך השתתף בכיבוש בית-מחסיר (בית מאיר היום).
לאחר ההפוגה הראשונה נתמנה קצין-מבצעים וסמג"ד של אחד הגדודים ועסק בתכנון כיבוש השביל המוליך לכפר עציון ולשטח שבו נפלה מחלקת הל"ה בדרכה לעזרת גוש עציון הנצור.
במהלך אוקטובר 1948 נלחם הגדוד על כיבוש אזור בית שמש שבו התרכז האויב באזור המשלט "המשותף" (סמוך לכביש 38 היום). הקרב היה מוצלח, האויב נסוג והותיר אחריו שלל רק בנשק ובתחמושת. ג'ימי היה במצב-רוח מרומם, וכאשר סייר לאורך קו עמדות האויב, הצליח צלף אויב לפגוע בו בכדור בודד. הוא עוד הספיק לקרוא לחבריו: "נפצעתי... מסרו שלום לביתי..." והתמוטט. כמו שאר לוחמי חטיבת הראל הוא הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בקריית ענבים ואחרי נופלו הועלה לדרגת סרן.
נהרג בקרב על “המשלט המשותף” בבית שמש. סרן אהרון (ג'ימי) שמי ז"ל
ספר ואנדרטה
לאחר מותו בחרו הוריו להנציח את זכרו בספר "חברים מספרים על ג'ימי" שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד והפך להיות ספר ההנצחה הראשון של חללי צה"ל והיה נפוץ מאוד בשנות ה-50 וה-60 בקרב בני הנוער בישראל.
מאוחר יותר ביקש האב, מנחם שמי ז"ל, להנציח את זכר לוחמי חטיבת הראל באנדרטה שנועדה להידמות לאנדרטת האריה השואג שבתל חי, כזכר לכך שראשוני המתיישבים בקריית ענבים היו תלמידיו של טרומפלדור. האב השכול ראה בהקמת האנדרטה מילוי צוואה של בנו, לאחר שאחד הלוחמים סיפר לו כי ג'ימי התכוון לבקש ממנו לבנות יד זיכרון לזכר הנופלים.
האנדרטה נחנכה בשנת 1951, והיא מגדל רבוע, שבראשו מוצג סמל הפלמ"ח ומעליו שם החטיבה. בתחתית המגדל מצוי חדר הנצחה. משני צדי הפתח לחדר ההנצחה, נחקק סמל הפלמ"ח, חרב שזורה בענף זית, שהפך במרוצת השנים לסיכת המ”מ הצה”לית. בחזית האנדרטה נחקקה הכתובת: "ללוחמי פלמ"ח הראל שחרפו נפשם למות למען ירושלים יהודה והנגב במלחמת שחרור ישראל".
סמל למורשת הלוחמים
"החלטתי שאני חייב לחזור ולהנציח את שמו של הלוחם הזה", סיפר השבוע אלקלעי, “פניתי לוועדת השמות בבית שמש, לראשת העיר, ליו"ר ועד העובדים בעירייה, שהוא חבר אישי שלי, וביחד עם עמותת חטיבת הראל יזמתי מכתב לוועדת השמות בבית שמש".
לפני כשנה, במלאת 70 שנה למבצע "ההר" של חטיבת הראל, שלחה עמותת הראל מכתב לוועדת השמות העירונית ובו צויין כי בעבר חלקה העיר בית שמש כבוד לג'ימי ז”ל, קראה בית ספר על שמו ואף הציבה לוח הנצחה מרשים, אך לימים בוטלה ההנצחה והלוח הוסר ונעלם. עוד הוזכר כי לוח הנצחה לתשעת לוחמי החטיבה שנפלו בקרב על בית שמש הוסר אף הוא. "אין ספק שג'ימי הפך סמל למורשת הלוחמים בתש"ח, במיוחד בהקשר הסמלי של המשלט, שעליו יושבת עיר, כדברי המשורר", נאמר במכתב.
משפחתו של ג'ימי ז"ל ידעה במשך השנים שכול נוסף: הוריו של ג'ימי, רבקה ומנחם, נפטרו, וכך גם אחותו נעמי ואחיו זאב (נהרג בתאונת דרכים), בנה של נעמי, אבנר, נהרג במלחמת יום הכיפורים, 3 חודשים לאחר נישואיו לרונית.
“התרגשתי מאוד לשמוע על אישור ההחלטה של ועדת השמות, אשר התקבל במליאת העיר בית שמש על חודו של קול", מספר אלקלעי, “ההחלטה היא שההנצחה תהיה של הרחוב הראשי בשכונה החילונית "נווה שמיר" של רמת בית שמש, וכאשר יגיע העת, אנו נעשה טקס רשמי ומכובד לזכרו של ג'ימי ז"ל".