כותבת אימו:
...איך אבטא עד מה תחסר לי, ואיך בכלל אוכל בלעדיך? אתה שכל שהיה שלך בבית, ואפילו כל מכתב ממך, גרמו עונג והביאו שלווה לביתנו? איך אהבתי אותך, כל כולך! עודך ילד קטן, היו מציינים השכנים את אחריותך ועצמאותך שלא לפי גילך. בבית הספר אהבוך המורים והחברים על יפי נפשך ומסירותך לכולם. ואני, כמה מאושרת הייתי וגאה כך, ביחסך אלי, תמיד יצרת בי ההרגשה שאתה מבוגר מגילך. שאתה איש מבין ועדין. אין ביכולתי לבטא במילים מה גדול אושרי להיות אם לבן כמוך...
אמא