טוראי ישראל שוארצמן ז"ל

אלבום תמונות

מטולה, יום א' 16.5.48
אמא, אבא וחנה'לה היקרים!
לאחר הפסקה ארוכה קיבלתי מכם ביום ששי בבת אחת שתי חבילות ושלושה מכתבים. מכתב וחבילה ממוצאי הפסח; מכתב מ-6.5; ומכתב וחבילה מ-10.5. לא יכולתי לענות לכם קודם, כי לא היה לי זמן.
החלטתי שמוטב שאגלה לכם את המקום שבו אני נמצא, כדי שלא תשברו את הראש בניחושים. אני נמצא כאן מאתמול בלילה. לפני זה ביליתי 11 ימים בצפת, מיום שני 3.5 עד שלשום. שם השתתפתי בפעולות שהביאו לכיבוש העיר. זה היה נצחון גדול, שהפתיע את כולנו במהירותו. לאחר שההתקפה הראשונה שלנו ב-6.5 נכשלה, פתחנו שוב בהתקפה בליל 9-10.5. באותו לילה כבשנו שלוש עמדות מפתח החולשות על העיר. אחר זה לא ניסו כלל הערבים להגן על הרובע הערבי, ונסו ממנו מנוסת בהלה במשך כל היום והלילה שאחרי זה. הם ברחו אף מהמשטרה על הר כנען, שהיא מבצר אדיר שאין כמעט אפשרות לכבשו. כשאנשינו נכנסו לעיר הערבית ב-11.5 מצאוה ריקה מאנשים, אולם מלאה רכוש עצום. הכבישים היוצאים מהעיר נותקו עוד קודם, ולכן לא היתה לערבים כל אפשרות לפנות את רכושם. הם השאירו עשרות מכוניות, מאות מכשירי רדיו, מכונות תפירה, רהיטים, בגדים וכו' וכו' בערך של מאות אלפים לירות, ואולי אף יותר מזה. אל תתפלאו על הנייר המצוין שאני כותב עליו ועל המעטפה היפה, זה מצפת הערבית.
בליל שבת עברנו הנה, לרגל סכנת הפלישה מהצפון, אולם לעת עתה לא קרה כלום, ואני חושב שגם לא יקרה כלום באזור זה. המצב בגליל נשתפר בהרבה בזמן האחרון. כל השטח שבגבולות המדינה היהודית הוא עתה נקי מערבים, חוץ מאזור נבי-יושע, שם מתנהל עתה קרב עז. בכל כבישי הגליל, חוץ מהכביש למנרה, נוסעים עתה במכוניות בלתי משורינות ובלי שיירות.
אתמול דאגתי לכם מאוד אחרי ששמעתי על הרעשת תל-אביב, אולם היום שמעתי שלא נגרם כל נזק ורק אדם אחד נפצע קל. פרטים מדויקים עוד לא נודעו לי, כי לא הגיע הנה עדיין העתון מהיום.
החדשות בימים האחרונים לא היו מעודדות ביותר. נפילת גוש עציון היתה מהלומה כבדה, אם כי מבחינה צבאית אין בזה אסון גדול. לעומת זאת, הרי הידיעה כי אמריקה הכירה במדינה היהודית היא חדשה משמחת מאוד.
אתם מבינים בודאי בעצמכם שאין סיכויים שנתראה בזמן הקרוב. את הבקשה שלך, אבא, למפקדה, אני לא אמסור, כי אין כל סיכויים שהיא תתקבל. עכשיו לא נותנים חופש, אלא במקרים נדירים מאוד. יש עוד אנשים שלא היו בבית יותר מחצי שנה, ואף יותר מזה. ובכל בית המצב הוא אותו הדבר, ואין כל סיבה שיתנו לי חופש ולא יתנו לאחרים. איני רוצה, כמו כן, שתבואו לבקר אותי, כי אין לדעת מה עלול לקרות.
בתל-אביב בודאי חם מאוד עכשיו, אולם כאן מזג האויר הוא מצוין. מחלון החדר שבו אני כותב נגלה לעיני נוף נהדר - מרג' עיון עם שדותיו הירוקים, הגבעות המסולעות משלושת צדדיו והר הלבנון מרחוק. בכל זאת יש לי חשק גדול עכשיו לקפוץ קצת לים בתל-אביב. מי יתן והיה זה בקרוב.
מה נשמע עכשיו בעיר? האם בונים מקלטים ומאפילים את החלונות בלילה? לאחר כיבוש יפו וטיהור הסביבה מערבים בודאי הרבה יותר נעים ושמח בעיר, נכון? תענו לי מהר ותכתבו במפורט על הכל. מה שלום אמנון בן-יהודה? מזמן כבר לא שמעתי עליו, אולם בפעם האחרונה שמעתי שמצבו הוטב. קיבלתי מכתבים מדודה ושרוליק. אם יהיה לי זמן אשתדל לענות להם. מה בקשר לגיוסו של שרוליק? אתם בודאי יודעים שלבנים יחידים יש שחרור מיחידות קרביות. איפה נמצא ישראל? מה עושים קרובינו החדשים בארץ? מה שלומכם? מסרו ד"ש לכולם ותענו לי מיד לפי הכתובת: הכשרת הצופים, ראש-פינה.
שלכם
ישראל
נ. ב.
שלחו לי בולים אחדים.
זה עתה קיבלתי מכם עוד מכתב, שנשלח לפי הכתובת של דפנה ב-3.5. גם אני שולח את המכתב עם בולים של קרן הקימת.

מתוך חוברת שהוצאה לזכרו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח