טוראי ישראל שוארצמן ז"ל

קורות חיים

בן פינחס ופועה. נולד ביום י"ז בכסלו תר"צ (19.12.1929) בתל-אביב. עוד בגיל רך הצטיין בכוח תפיסה וזכרון מיוחד, בכשרון נדיר למספרים ובחשק עז לחטט בספרים. בגיל 7 בערך, ידע להכפיל בעל-פה מספרים גדולים ולחזור על כל סדר הדורות, לפי התנ"ך והברית החדשה מאדם הראשון עד ישו הנוצרי, ישר והפוך. בבית-הספר העממי דילג על כיתה אחת. עם התבגרו נתגלה כבעל תפיסה שכלית מהירה וכושר ניתוח חריף בעניני מדע וחברה.

בגימנסיה הצטרף לתנועת "הצופים" ובגיל 16-15 היה בקבוצת הנוער שהתעתדה להצטרף לשורות הפלמ"ח בבוא המועד.

באביב תש"ז גמר את לימודיו בגימנסיה ויצא עם חבריו לנגב לעזור במפעל הנחת צינור-המים.

כעבור כמה שבועות חזר, ויתר על פגרת הקיץ ויצא לעבודה בקיבוץ שריד. גם בחזרו הביתה לחודש תשרי תש"ח השתתף עם חבריו במכירת פרחים כדי לתמוך בשתי משפחות עניות.

מיד לאחר חג הסוכות יצא להכשרה בגליל העליון ואחר-כך התגייס לפלמ"ח, במסגרת הגדוד השלישי של חטיבת "יפתח". ישראל לא היה מהבחורים הכבדים והחזקים, צנום היה בגופו, אך לעולם לא פיגר באיזשהו מבצע גופני או נרתע ממנו בגלל חולשה גופנית.

מכיון שהיה חלש, גבר בו הרצון שלא לסבול או לפגר. תמיד השתדל שלא להיראות שונה ביכולתו הגופנית מאדם אחר. היה מוכן לכל משימה.

במכתביו לא הזכיר את הסכנות שהיה נתון בהן. כל מכתב היה רצוף הרגעה וציפיה להתראות עם הוריו וקרוביו. רק לאחר מותו נודע, שהשתתף גם בקרב האכזרי בנבי-יושע. במכתבו שכתב להוריו לאחר קרב זה לא גילה אף ברמז קל כי הוא השתתף בקרב ורק בנס יצא ממנו בשלום.

מכתבו האחרון להוריו נכתב במטולה ביום 16 במאי 1948. הוא כתב אותו לאחר שהשתתף בהצלחה בכיבוש צפת ובמספר פעולות שלאחריו. זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שכתב על השתתפותו בקרב והמכתב אומר כולו התרוממות הרוח וסיפוק עמוק. המכתב התקבל 3 ימים לאחר שכותבו לא היה בחיים.

לאחר כמה ימים נודע להוריו שביום 18 במאי 1948 נשלח יחד עם מחלקתו כתגבורת לאנשי עמק הירדן ובלילה שלאחריו (19.5.1948) נפל בקרב על תחנת המשטרה בצמח.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכנרת ב-21.5.1948.