אלבום תמונות
יובה. יפה שלנו. את החיים עצמם. איך אפשר בכלל לדבר עלייך ולחבר את זה לעבר? להיית ואינך עוד?
תכף תבואי ותעירי אותנו מהסיוט הזה עם החיוך שלך, תגידי יאללה, יאללה, מה קרה לכם? הנה אני פה, הכל בסדר.
כל מי שמכיר אותך, לא יכול שלא להתאהב בקסם שלך
בנעימות, ביופי החיצוני שמשקף את היופי הפנימי
בדעות שלך שהיו שלך
ונשאת אותן בבטחון גם אם הן פחות פופולריות.
לפני חמישה חודשים עמדתי כאן, ממש במקום הזה והקראתי הספד לאבא
הצלחתי איכשהו להקריא אותו רק כי עמדת איתי, ליטפת, חיבקת ונתת לי כוח.
את הכוח והאור שלנו. את מאחדת אנשים ונשמות, את כל כך חייה! וסוחפת אחרייך לקום ולעשות טוב, לעשות נכון. זה לא הגיוני בכלל עולם ללא יובל.
איזה הפסד זה לעולם!
יובה, איני מצליחה לסיים, לסכם, להפרד. הרגע התחלת ויש עוד כל כך הרבה חיים שהיית אוכלת עם כפית.
כשנפגשנו ביום העצמאות, אמרתי לך כמה קשה לי שאנחנו לא יכולות להתחבק
אבל הייתי בטוחה שזו רק גזרה זמנית
יובה מקסימה ומתוקה שלי
תמשיכי לשמור לנו על הטוב של העולם מלמעלה.
שקד