טוראי גד יסעור ז"ל

אלבום תמונות

14 מאי 1998

גדי,

היום, נכנסתי לחדר שלך,
דורית נתנה לי מפתח
ואתה לא שם…

והקירות –
עדיין לבנים,
קורי עכביש כבר בפינות
והציורים –
השבלול המקסים,
ה"טלביזיה" – עם כל פרטי הפרטים
הפטיש והמסמר,
הדרקונים יורקי האש
איזה כשרון !!!!

אני רוצה לחבק אותך
ולבקש ציורים כאלו גם אלינו הביתה
ושכדאי בכלל, שתחזור אלינו.

האם אתה יודע ש –
ישנם הרבה ימים מלאי געגועים,
בהם -הלב מתכווץ,
העיניים כמו מעיין נובע,
ואין דרך לרפות את השריר
ואין שסתום לפרץ הדמעות
זולת – אם יכולת מיידית להגיע
והרי אז, בודאי היית מודיע –
אמא, תרגעי, זה סתם…

אבל,
הדלת לא נפתחת,
קולך אינו נשמע
והלב ממשיך ללחוץ…

ואני,
שהרי הבטחת לי שיהיה בסדר,
והבטחות – תמיד קיימת,
ממשיכה לחכות לך…