רב"ט אליעזר בן נבט ז"ל

קורות חיים

בן רוטשילד ולאה. נולד ב-1927 בקושטא אשר בתורכיה. מנעוריו שאף לעלות לארץ-ישראל. בראשית שנת 1945 זכה לעלות עם חברת-נוער מתורכיה. קיבל הכשרתו בקבוצת כנרת וקשר בה חייו.

היה בגדנ"ע, עבר קורס מפקדים ומונה למ"כ הגדנ"ע בחברה. עם גמר ההכשרה התגייס יחד עם חבריו לפלמ"ח. נשלח בתפקיד מ"כ עם כיתתו לביצוע משימות נועזות. הצטיין באומץ-לב רב, נסך הרגשת בטחון רב על חבריו בלכתם אחריו, והוא בראש.

הצטיין בהגנה על עין-זיתים הנצורה. נשק הלוחמים היה דל ביותר, לכל שלושה היה רובה או סטן אחד והנשק הועבר מאחד לשני לפי צורכי השמירה והאימונים. מידי פעם היו מותקפים ביריות מכל עבר ואליעזר היה רץ בין הכדורים השורקים מעמדה לעמדה לחזק את המורל של הלוחמים.ללוחמיו אמר שנשק עברי לא מוסרים לאנגלים, "אם יהיה צורך להלחם בהם אז נילחם". מעולם לא הבליט את עצמו, היה ישיר מאוד, לא אהב לספר בתהילתו לאחר קרבות. השתתף בליווי שיירות לצפת, בפעולות נועזות בסאסא והיה בין לוחמי טבריה, צפת ונבי-יושע.

כיבוש נבי-יושע היה הקרבי האחרון שלו. פגז חדר למשטרה ופגע בו. נקבר בחולתא בח' באייר תש"ח (17.5.1948). הניח אשה, דינה.

ביום מותו התבשר כי נולד לו בן, אך לא זכה לראותו. מפקד הגדוד הוא שהודיע לאליעזר שנולד לו בן במזל טוב. משה קלמן הציע לו לקחתו מיד בג'יפ שלו, לבקר את אישתו ואת בנו. אבל אליעזר הודיע למפקד הגדוד, שהוא מעדיף לחזור בערב עם כל החבר'ה ושימצא אחר כך, דרך להגיע לכינרת אל אישתו ובנו. זה היה סיום עצוב של לוחם ומפקד בפלמ"ח, שרק בגין אהבתו ללוחמיו לא זכה לראות את בנו שנולד בבוקר אותו יום בו הוא נהרג. הבן נקרא בשם עציון.