תפריט נגישות

סגן זלי זלמן גלבוע ז"ל

זלי גלבוע
בן 29 בנפלו
בן תחיה ודב
נולד באפיקים
בכ"ה בחשוון תש"ה, 11/11/1944
התגורר באפיקים
התגייס ב-14.8.1963
שרת בחיל השריון
יחידה: בט"ר חש"נ 183
נפל בקרב
בכ"ה בתשרי תשל"ד, 21/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: האגם המר הגדול
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: אפיקים

קורות חיים

זלי (זלמן), בן תחיה ודב, נולד ביום כ"ה בחשון תש"ה (11.11.1944)בקיבוץ אפיקים,למד בבית-הספר היסודי במקום והיה תלמיד טוב, חרוץ, חביב ומקובל על חבריו ועל מוריו. כשהיה בן שתים-עשרה, נפל אחיו הבכור, עידו, בקרב קלקיליה. למותו של האח הייתה השפעה עצומה על חייו ועל אישיותו של זלי. משסיים את לימודיו היסודיים, החל ללמוד בבית הספר התיכון-אזורי "בית ירח" בעמק הירדן. זלי נמנה עם חטיבת בני האיחוד, וכן השתתף בפעולות הגדנ"ע בבית ספרו, הוא הרבה לצאת לטיולים ולסיורים, שכן בשבילו היה הטיול בנופי הארץ חוויה שאין ערוך לה. זלי נודע בקיבוץ בשיפוטו המעמיק, בצניעותו ובחוש ההומור השנון שלו. הוא נהג לחסוך בדיבור, אך דבריו היו שקולים תמיד ומדודים. הוא ניחן בחוש ביקורת, היה עקבי בהליכותיו ושלם עם דרכו כחבר קיבוץ, תבע מעצמו ומהזולת לקיים הלכה למעשה את החובות הנובעות מהחברות בתנועה הקיבוצית. ספרה עליו חברתו לכיתה בתיה: "להעלות 'קווים לזכרו' של זלי - הרי זה בשבילי מין 'לא בא בחשבון', מעורר צמרמורת. בוודאי ובוודאי היה זה מקומם את זלי, ששנא טכסים ופראזות משוכללות, וכל דבר שאינו מתיישב במאת האחוזים עם האמת, עם הכנות והספונטניות. אינני זוכרת שיחה סתמית עם זלי, שיחה,שמתחילה ב"מה נשמע" ו"איך החיים". באופן כלשהו היינו גולשים מהר מאוד אל הבעיות האמיתיות שחיינו אתן. כאשר דיברנו לעתים קרובות על הבעיה - כיצד למצוא את שביל הזהב בין הדרישות והפשרות בחיי הקיבוץ, היה זלי דורש את המקסימום ומוותר במינימום. כאשר יצאה מקהלת האיחוד להופעות בגרמניה, רגז זלי עד עומק נפשו. אם כי הכרתי את זלי כאיש האמת, לא יכולתי שלא להתפלא על הלהט העצום בו הוא תקף את הנושא. קסמו של זלי היה בשפע ההומור שניחן בו. הומור שקט, לא צעקני, אינו מפגין את עצמו אבל מוכר היטב למכריו - זה החיוך הקטן בזווית הפה, חיוך אירוני, חכם. כוחו בבדיחות היה כביר, הזוועות הגדולות ביותר זכו אצלו לניסוח הומוריסטי, שעזר תמיד לבלוע את העניין אם לא לעכלו. אני יודעת היטב שאם זלי היה נשאר אתנו הפעם כדי לבכות את האחרים - היינו מחייכים". משסיים את לימודיו התיכוניים, יצא לשנת שירות מוקדמת - לעזרה ליישוב הספר "כפר עזה", שם עשה כשנה עד לגיוסו. זלי גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1963. כבן למשפחה שכולה, לא חייב היה לשרת ביחידה קרבית. אך הוא התנדב מרצונו לסיירת "שקד". במסגרת שירותו עבר קורס מ"כ רובאים, קורס נהג משאית, קורס צניחה, קורס מפקדי כיתות חי"ר, קורס קציני סיור וקורס קציני חי"ר. לאחר שהוענקה לו דרגת קצין, עבר לשרת עם חטיבת "גולני" עד יום שחרורו. בחוות הדעת שכתבו עליו מפקדיו נאמר: "מפקד טוב, מבצע תוך כדי תנועה פקודות ונתונים חורגים מהשגרה הרגילה, שקט, מסור, בעל רצון עז להתקדמות, ישר מאוד". במחצית פברואר 1966 שוחרר זלי מהשירות הסדיר והוצב כאיש מילואים ביחידת שריון. כששב למשק, החל לעבוד במטע הבננות, והשקיע בו את כל מרצו. הוא עשה עבודתו במסירות, בחריצות וביזמה, חיפש תמיד דרכים לייעול ולשיפור העבודה והשבחתה, וטיפח יחסים מצוינים עם שאר עובדי המטע. בשנים אלה היה פעיל מאוד בשירות המילואים ובמלחמת ששת הימים השתתף בקרב על ירושלים. בשנת תשל"א יצא מטעם הקיבוץ ללמוד סטטיסטיקה וכלכלה באוניברסיטת חיפה, מתוך כוונה לעבוד בעתיד ככלכלן בקיבוץ. יציאתו מהמשק לצורך לימודים אקדמיים, תאמה את השקפתו של הקיבוץ, שביקש לאפשר לחבריו המוכשרים להתפתח במקצועם. שנתיים למד באוניברסיטת חיפה, ובשנה השלישית עבר לשלוחת האוניברסיטה העברית ברחובות, שם למד כלכלה חקלאית. בשלהי שנת 1972 נשא לאישה את גיטה, אף היא סטודנטית, והשניים התכוננו לחזור למשק מיד לאחר שיסיימו את לימודיהם. את ביתם לא הספיקו לבנות, וחודשיים לאחר נפילתו, נולדה בתו גלית. במלחמת יום-הכיפורים שירת כסמ"פ ג'יפים בחזית הדרום. הגדוד שלו לחם בקרבות הבלימה הקשים, היה בין הצולחים את תעלת סואץ, וסיים את מלחמתו מעברה המערבי. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), לחם הכוח, בקרבת האגם המר הגדול, מערבית לפאיד. הזחל"ם שבו ישב זלי נפגע באש ממטוס מצרי והוא נהרג. ב-11.10.1956, שבע-עשרה שנים לפני כן נפל אחיו עידו בקרב קלקיליה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין של קיבוץ אפיקים. השאיר אחריו אישה, בת שנולדה לאחר מותו, אב, אם ואחות. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "זלי הצטיין במסירותו לכל התפקידים שהוטלו עליו, את עבודתו ביצע בצורה הטובה והיעילה ביותר, שימש דוגמה אישית לחייליו והשרה עליהם ביטחון"; במכתבו למשפחה כתב שר הביטחון: "זלי הוגדר כמפקד טוב, סייר טוב, בעל תפיסה, יכולת ורצון להתקדמות. הוא היה אהוב על הכל". בחוברת שהוציא לאור קיבוץ אפיקים לזכר בניו שנפלו במלחמה כלולה רשימה ביוגרפית לזכרו של זלי; עוד רשימה עליו פורסמה בחוברת שהוציאה לאור הפקולטה לחקלאות ברחובות לזכר נופליה; כמו כן יצא לאור עלון הגדוד ובו סיפור הקרבות וסיפור גיבוריו ונופליו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה