תפריט נגישות

סרן יוחאי קורן ז"ל

יוחאי קורן
בן 28 בנפלו
בן פסיה וגרשון
נולד באשדות יעקב
בי"ז באב תרצ"ט, 2/8/1938
התגורר באשדות יעקב (אחוד)
התגייס ב-אוגוסט 1958
שרת בחיל התותחנים גמ"כ מוצנח 332
נפל בקרב
בכ"ו באייר תשכ"ז, 5/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: צומת רפיח
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: קיבוץ אשדות יעקב
הותיר: אשה ושני ילדים

קורות חיים

יוחאי, בן גרשון ופסיה, נולד ביום י"ז באב תרצ"ט (2.8.1938) באשדות יעקב.

כשהגיע לגיל בית הספר התחיל לומד את לימודיו היסודיים באשדות יעקב עד כיתה ח' ואת לימודי כיתה ח' למד בבית החינוך המשותף של דגניה א'. לאחר מכן למד בבית הספר המקצועי באפיקים.

בצעירותו היה נתקל בקשיים שונים כי הבוגרים ממנו לא הבינו אותו. את נפשו לא היה מגלה. הוא היה שובב וקונדס בדרכיו אבל יחד עם זה היה סגור ואם לא רצה לגלות את האמת, שמא תפגע במישהו מחבריו, אי אפשר היה לדובב אותו. מתוך יושר לב וחרדה לעוולה העלולה להיגרם למישהו היה נאבק עם כל בעייה שעלתה לפניו. מטבעו היה פשוט ושקט. בכל שטחי החיים היתה לו הבנה. הוא היה עובד כמכונאי בתיקון טרקטורים ומכונות חקלאיות. התעניין בספורט (כדורסל) ולאחר שעות העבודה עסק בניהול מעבדת צילום לחברים ולמשק. כן היה פעיל בעינייני תרבות של המשק והשתתף בהופעות בחגים - בפזמונים וכיוצא בהם.

לצה"ל גוייס באוגוסט 1958 וחבריו לנשק, שהיו עמו בקורס קצינים בצבא הסדיר, מדברים עליו באהבה ובהערצה. אחרי נפלו גילו להוריו דמות חדשה אשר לא ידעוה, דמות מוסרית ושלימה עם עצמה, אשר דאגה לכל אחד בגדוד עד לטוראי האחרון, איש המוסר והמצפון, המסודר והממלא הכל בשלימות.

אחרי שחרורו היה נקרא מפעם לפעם למילואים ושירת בדרגת סרן. גם לפני מלחמת ששת הימים נקרא לדגל ושימש בתפקיד של קצין תצפית קדמי בגדודו - ובתפקידו זה הצטיין.

אולם בקרב שנערך בצומת רפיח ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל מפגיעה ישירה של פצצת האויב שנפלה לתוך הזחל"ם שלו בשעה שניסה לטווח את המרגמות אל מוצבי הצומת של האויב.

הניח אשה ושני ילדים. הובא לקבורה בבית הקברות לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות באשדות יעקב.

חברי אשדות יעקב החליטו להנציח את חבריהם שנפלו במערכות ישראל. מתוך ציון נסיבות הנפילה ליד כל שם. בשלב הראשון של מפעל ההנצחה הוצבה מרגמה, אשר הוקדשה לזכר יוחאי על ידי חבריו ליחידה - והיא משמשת חלק מן האנדרטה. במלאת "שלושים" הוציאו חברי אשדות יעקוב יומן לזכרו. ב"כנרות" דו ירחון של המועצה האיזורית עמק הירדן, הונצח שמו. המשק הוציא לאור חוברת לזכרו בשם "היה נערנו". בעמוד האחרון של החוברת "תותחן בקרב" (ברשימת "אלה נזכרה") הונצח שמו וכן בספרו של יוסי גמזו "שש אחרי המלחמה". בספר "בדרכם" שבהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חבריו שנפלו במערכה, הוקדשו עמודים מספר עליו.

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה