טוראי יעקב שפיז ז"ל

קורות חיים

בן אריה ורחל. נולד בשנת 1922 בטישוביץ שליד זאמושץ', בפולין. למד ב"חדרים" ובבית ספר פולני ואחר-כך ב"ישיבה" בלודמיר. ודוקא שם פגה האדיקות שהביא אתו מהבית החסידי של הוריו. בן 14 הצטרף לתנועת "החלוץ הצעיר"-דרור" ובן 15 ברח מהבית לקיבוץ-ההכשרה בגרוכוב. אביו רצה להחזירו הביתה בעזרת משטרה, אך נכנע והשלים לאחר תחנוני האם שלא יגרום בזיון לכל המשפחה הענפה והמכובדת על-ידי זה שיביא את הבן הביתה בלוית משטרה. משנקטעו שתי אצבעותיו בתאונת-עבודה יצא מהקיבוץ לוארשה, עבד בפרוונות והמשיך את פעילותו בתנועה. בראשית מלחמת-העולם השניה נמלט לאזור הכיבוש הרוסי, נשלח לעבודה בערבות הצפון ואחרי הסכם סטלין-שיקורסקי שוחרר ועבר לאסיה התיכונה (תורכיסטן ואגפיה). סבל רבות מהתנכרות הנציגים הפולניים לשרידים היהודים אזרחי ארצם ומכל תלאות המלחמה והמצוקה, עד שבדרך מקרה הצליח להתקבל לעבודה מטעם המשטרה הפוליטית במחנה השבויים הגרמנים וזכה לחופש-תנועה באופן יחסי. פעמיים ניסה לעבור את גבול פרס כדי לעלות משם ארצה, אך בגלל הסתבכות מקרים שונים הוכרח לחזור למקום שירותו. אחרי המלחמה הצטרף בטשקנט לשיירת פליטים יהודים מוחזרים והגיע עמהם לפולין. הצטרף מחדש לתנועת "דרור" ובמשך שתי שנות פעולותיו בארגון "הבריחה" דרך גבולות רבים באירופה, השתמש בפעולה זו בכושר ההתמצאות במצבים קשים וביתר הסגולות שרכש בשנות נדודיו באסיה הרוסית. בין השאר זכה לסדר בתפקידו זה גם את עליית אחיו, שאבד ממנו ברוסיה והגיע אליו בגרמניה. העפיל ארצה ב-1946 באניה "ביריה". בחורף היה עובד בפרוונות ובקיץ בצילום.



מיד אחרי הכרזת או"ם התנדב לצבא ההגנה על אף מומו ביד. מרשימותיו מהחיים בצבא תוסס הומור בריא. השתתף בכיבוש נוה יער (ואלדהיים) ובית-לחם זבולון, מושבות הגרמנים בגליל התחתון. לאחר שסיים קורס לתותחנים יצא עם ראשוני חיל-התותחנים של צה"ל להגנת עמק הירדן מפני הפלישה הסורית. ב-18 במאי 1948 נפצע ברגלו ובבטנו ליד צמח, רץ עד הירדן והמשיך בשחיה (היה שחיין מובהק מילדותו). נאסף לסירה צבאית והובא לבית-החולים בטבריה ושם מת ביום 22.5.1948. היה קבור בטבריה. ב-31.5.1950 הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת-יצחק.