סגן איל שמעוני ז"ל

שמי הפרטי: איל.
הורי החליטו לקרוא לי בשם זה משום שיואל שחם נפל במלחמת יום כפור, ואמא היתה חברה טובה שלו. היא רצתה לזכור אותו, אז היא קראה לי איל.
שם משפחתי שמעוני: שם קודם, שמעונוביץ'.
נולדתי: בתאריך עברי, ז' חשוון תשל"ז, בלועזי: 12.10.75 . באשדות, בביה"ח פוריה.
כשנולדתי, שקלתי 2.400 ק"ג.
מספר תעודת הזהות שלי: 032387540.
היום בגיל 13 , גובהי: 1.53 מ' ומשקלי: 41 ק"ג.
צבע עיני: חום. שערי: שטני.

יותר מכל, אני אוהב לשחק כדורסל.
הכי פחות, אני אוהב להכין שעורי בית.
כשהייתי קטן (תינוק) היו לי הרבה מאוד בעיות, הרבה בחורות מהמשק נתנו לי חלב אם ונסעו להביא לי אוכל מארה"ב. כמה זמן אחרי שנולדתי היתה לי צהבת, חודשיים.
אני זוכר שכשהייתי קטן היה לי ניתוח (קילה) ליד האשכים.
הלוואי והייתי קטן, כי הייתי חופשי ולא הייתי לומד.
אני מאוד שמח כשאני מקבל במבחן ציון 100 , כי אז אני מרגיש שאני הכי טוב.
אני עצוב כשיש לי ברוגז עם החברים שלי, כי רוב הזמן ביממה אני נמצא איתם וכשאני ברוגז איתם, ואני כועס עליהם, משעמם לי כשאני בלעדיהם ואז אני עצוב.
אני מקנא כשלמישהו יש משהו שלי אין ואני רוצה. קרה לי מקרה כזה פעם כשרציתי מחשב וקינאתי בהרבה ילדים שלהם היה מחשב.
אני מתבייש כשמציגים אותי בפי מישהו מהמחזור שלי, ומתחילים לרדת עלי ואז אני מתבייש כי זה מביך אותי.
אני עייף אחרי אימוני שחיה וכושר כי האימונים שלי מאוד קשים ומעייפים.
אני פוחד כשיש חושך (אבל ממש חושך, בלי אור) ואני נמצא במקום שאני לא מכיר אותו ואני לבד.
כשאני לבדי, אני לפעמים נהנה כי אני יכול לחשוב על דברים, ולפעמים אני לא נהנה כי משעמם לי. אני חושב שאם אשאר בשחייה אני אוכל לקבל מדליה באליפות הארץ בשחייה כשאהיה גדול.
אני פשוט לא יכול להיות שרפן בביה"ס אני חייב להתפרפר קצת בביה"ס.
די קשה לי לארגן מסיבה של כמעט כל הקיבוצים בעמק מכיתה ז'.
לאמא שלי נהרג אח באימון מטוסים לפני בערך 11-12 שנים וקראו לו שמואל.
אבא שלי הוא דוקטור לסוציולוגיה ו-.B.A לכלכלה ובגלל זה, הוא רכז כלכלי של הקיבוץ.
האחים שלי גדולים ממני בהרבה וזה מעצבן, כי אין לי עם מי לשחק או לדבר על דברים מסוימים שקרובים אלי ואני רוצה לספר עליהם למישהו קרוב אלי מאוד, חוץ מהורי. גם אין לי למי להציק כי הם גדולים ממני.
בלימודים אני די טוב אם אני מקשיב. בכל הרמות אני ברמה א'.
המורה חושבת שאני טוב בלימודים וכשאני משקיע אז אני טוב מאוד.
בביה"ס, אני אוהב ללמוד חשבון וחוגים.
בביה"ס, אני שונא טבע.
כשלא רוצים בחברתי, אני הולך מהמקום.

יש לי עוד כמה דברים להוסיף.

אני מאוד אוהב מוזיקה. אני מכיר כמעט את כל הזמרים בעולם.
אני אוהב המון זמרים, זמרות ולהקות.
אני אוהב מאוד מסיבות. אני מארגן הרבה מסיבות.
אני אוהב להיות עם הילדים מהכיתה רוב היום ובגלל זה, אני נמצא בכיתה הרבה מאוד שעות. במסיבות אני תמיד נשאר מהאחרונים.
אני שחיין פעם אהבתי מאוד תחרויות אך עכשיו אני כבר לא אוהב תחרויות אבל אני אוהב אליפויות. אני רוצה להפסיק לבוא לתחרויות. אני נמצא בשחייה כבר ארבע שנים וחצי, אני משקיע מאוד בשחייה, אני מתאמן בסגל א'. סגל א' הוא הסגל הכי טוב.
יש שלושה סגלים. סגל ג' הוא הילדים בני 8,9,10 בערך, הם בעיקר לומדים לשחות אך הם יודעים די טוב לשחות. בסגל ב' יש לי הרבה חברים כי רק לפני חצי שנה עזבתי את סגל ב'. סגל ב' שוחים שם הרבה אך פחות זמן מאיתנו, סגל א'. יש לי חמישה או שישה אימונים בשבוע אך שלושה מהם הם גם כושר וגם שחיה. שעה כושר ושעתיים שחיה. שני האימונים הנותרים הם שעתיים ורבע שחיה.
יש לי חבר שהוא הכי טוב, והוא ענבר אלתר מכיתה ז' המקבילה שלי. שנינו באים כל צהרים לכתות שלנו. יש לנו כיתות צמודות אז אנחנו עושים שעורים יחד ומדברים על כל מיני דברים שקשורים לחברה. ענבר ישן אצלי הרבה פעמים ואנחנו נמצאים רוב שעות היום יחד.

--------------------------------------
מתוך עבודת "שורשים", כיתה ז'