קורות חיים
בן אליעזר ורחל. נולד ב-23.3.1928 בבנדין אשר בפולין. בילדותו ניתכו עליו תלאות הכיבוש הנאצי. הובל ברכבת סגורה למחנה-השמדה, קפץ ממנה וברח. נתפס ושוב נמלט. נדד ממחנה-מוות למשנהו, ותחנתו האחרונה בדרך זו היתה במחנה בוכנואלד. גם שם התענה קשה, אך ברצון-חיים כביר התגבר על הכל והחזיק מעמד. אחרי השחרור עבר לאיטליה, וב-1945 העפיל לארץ-ישראל באניה "מטרואה". ממחנה עתלית הגיע ישר לכפר-הנוער בן-שמן. קטן, רזה ותשוש, ובחדשים מעטים התפתח לעלם בריא וחסון. למד ועבד במשק והתמחה ביחוד ברפתנות. הצטרף לגרעין "הנוער העובד" שיצא להכשרה מגויסת לדגניה א' (קבוצת "החושלים"), והצטיין בעבודתו. אך המצב בארץ הכריחהו לעבור לפעולות ה"הגנה".
מראשית מלחמת-השחרור השתתף בפעולות הפלמ"ח, בגדוד השלישי בחטיבת "יפתח", בקרבות בגליל העליון המזרחי. השתתף בהגנת עין-זיתים וצפת היהודית בעודה במלכודת ערבית-בריטית. מצב הבטחון בעיר היה רופף מאוד, האנגלים אסרו לקיים עמדות-הגנה במקומות האסטרטגיים ובמקומות התורפה של העיר ואם נעשה ניסיון כזה ללא רשותם - איימו הזהירו ואף פעלו נגד היהודים בצורה זדונית.
בכניסה לעיר העברית, מול הרובע הערבי, אסרו הבריטים בתחילה, להקים מחסום למרות ההכרח בדבר. לאחר שהמחסום הוקם במאמצים רבים, אסרו הבריטים על שומריו לאחוז בנשק ביד. עם הופעת המחלקה מהגדוד לעיר, לאחר שהיו במשק עין-זיתים קבלו גם את השמירה על המחסום בכניסה לעיר. נשק שומרי המחסום היה נסתר בכיס למען לא יראוהו הבריטים.
באחד הימים בשעה שצבי שמר ליד המחסום, וניסה לעבור את הכביש בשעת מילוי תפקידו, צלפו בו הערבים וכדור חדר לבטנו. במצב קשה מאוד נאסף לבית החולים. לאחר מספר ימים קשה היה להכירו. גופו נחלש לגמרי ואף לדבר כמעט לא יכל היה מרוב חולשה. ניתחוהו - אך ללא הועיל.
אחרי 6 ימים מת מפצעיו ביסורים ביום 24.3.1948. נקבר בבית-הקברות הצבאי בצפת.