רב"ט אמנון כרמי ז"ל

קורות חיים

כרמי אמנון בן אהרן, (בנו של הרב ויינברגר מבודפשט) וטובה לבית סמוק. נולד ביום 23.4.1925 בירושלים. בהיותו בן חמש, בתרפ"ט, מתה עליו אמו ובשנת תרצ"ח נתיתם גם מאביו, שנרצח בידי פועלים ערבים בעבדו כמנהל-עבודה בבניית בית-החולים הממשלתי בסביבת ירושלים. אמנון גמר בית-ספר עממי בשכונת ברוכוב ואחרי מות אביו התחנך בכפר-הנוער בבן-שמן, נכנס להכשרה בקבוצת "הנוער העובד" והצטרף לקבוצת "אלומות" בפוריה, שעברה אחר-כך לביתניה, ועבד בענף גידול הצאן.

עוד בנערותו הצטיין ביושר, שלא ידע פשרות. בחברה התבלט ברצינותו, בשאפו, עד כדי אכזריות, לצדק המוחלט. ועם עצמו החמיר שבעתים מאשר עם חבריו.

היתה בו עקשנות עשויה לבלי חת ששום כח שבעולם לא ישברנה, אהבה בלי מצרים לחי ולצומח ועליו נאמר בצדק "עובד אדמה הינו מנעוריו". היה בו מעיין שופע של רוך וחמימות נפשית שהיתה מדביקה את כל הסובבים אותו למרבה הפלא, שכן, ילדותו הטרגית, שלא ידעה חומו של בית הורים ואהבת אם, עלולה היתה לפתח בצעיר אחר, בעל בסיס מוסרי פחות איתן משל אמנון נטיות הפוכות של קנאה, צרות עין, חמדה לערכי החיים שנתנו לילדים אחרים ושנמנעו ממנו.

היה חבר ה"הגנה". בסתיו 1944 התגייס לצבא הבריטי ושירת כשנה בבריגדה העברית והשתתף במסעותיה על-פני אירופה.

בזמן מלחמת-השחרור התגייס לפלמ"ח (בפברואר 1948), היה בין פורצי הדרך לירושלים, השתתף במבצע "נחשון" ובקרבות בסביבות ירושלים.

נפל ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948) בעמדו בראש יחידה שהסתערה על תחנת הראדאר בדרך לירושלים. רסיס של פגז-תותח ריסק את חזהו. למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-ענבים.

בדברי הספד לזכרו נאמר:"לו היית עתה בין החיים, היית שוב רוקד ושר:"לא נותקה עוד השלשלה, עוד נמשכת השלשלת, מני אבות אלי בנים..."